כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו
"כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" הוא הפסוק בישעיהו מג, ז המרמז על החלוקה לארבע עולמות - אבי"ע.
ביאור הפסוק על פי חסידות
"כל הנקרא בשמי" מוסב על עולם האצילות, שם שורה אור אין סוף ממש, ולכן עולם זה נקרא בשמו של הקדוש ברוך הוא ממש.
"ולכבודי" מוסב על מלכות דאצילות, שספירת המלכות נקראת בשם "כבוד", וספירה זו נמשכת בשלושת העולמות בי"ע, "בראתיו יצרתיו אף עשיתיו".
"בראתיו" מוסב על עולם הבריאה. בריאה היא יצירה מיש ואין, וכך גם עולם הבריאה הוא נוצר יש מאין מעולם האצילות, והוא התחלת היש.
"יצרתיו" מוסב על עולם היצירה. יצירה היא יצירה של יש מיש.
"אף עשיתיו" מוסב על עולם העשיה. לשון "אף" מעידה על הבדלה, שעולם זה נבדל ומרוחק מעולם בריאה ויצירה.