חושך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חושך - היפך האור, מסמל את היפך הקדושה, החושך הינו גם כינוי לשלש קליפות הטמאות ולרע.

מהות החושך

ישנה מחלוקת בין גדולי ישראל במהות החושך, האם הוא רק מצב המתקיים בהעדר אור,[1] או שהוא מהות ובריאה כלשעצמה,[2] וכמאמר: יוצר אור ובורא חושך. הרבי הכריע כדעה השניה[דרוש מקור].

הרבי הוסיף כי בעומק הענין הדעה השניה אינה חולקת על הדעה הראשונה, אלא מוסיפה עליה[3].

ההתעסקות עם החושך

שיטת החסידות, בשונה משיטות רבות אחרות, הינה אי התעסקות ישירה בחושך - סור מרע, אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - ועשה טוב, ולא לשקוע בייסורי מצפון ואשמה על מעשים שליליים.

הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, יתכן ויתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, הדלקת נר בחדר חשוך. החושך נעלם מאליו ללא כל מחשבה וכוונה בענין.

ראו גם

הערות שוליים

  1. רס"ג בספר האמונות ודעות מ"א. מו"נ חלק ג' פ"י והביאו הרמב"ן (שמות ד, יא). ועיין גם כן זח"א רסג, א.
  2. שמו"ר פט"ו כב. לקח טוב בראשית בתתלתו. חזקוני בראשית א, ב. חדא"ג מהרש"א תמיד לב, א. וראה ג"כ ירושלמי כרכות פ"ח ה"ו.
  3. (ד"ה ויקח ה"א משנת תרצ"א - בקצור לשון קצת. ועיי"ש הביאור בסדר ההשתלשלות ובעבודה. וראה גם כן שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פנ"ז).