דוב בעריש וידנפלד
דב בעריש ווינפלד נולד בשנת תרמ"א לאביו הגאון בעל ה'כוכב מיעקב' מהרימלוב זצ"ל, מגדולי פוסקי הדור בתקופתו. בצעירותו נכנס פעם ה'כוכב מיעקב' לשוחח בלימוד עם רבה של לבוב ה"שואל ומשיב" וגיסו הגאון ה'מפרשי הים' זצ"ל. לאחר שיחה של כמה שעות קם רבה של לבוב בהתרגשות מכסאו ואמר: "אברך, איני מתפלא על מה שהנכם זוכרים הכל בעל פה ואינכם מאבדים אפילו טיפה אחת ממה שלמדתם, אבל תמה אני מתי הספקתם ללמוד את כל זה"...
בירושלים אף ייסד את ישיבתו מחדש כאשר הוא קורא לחתנו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל שכיהן עד אז כראש ישיבת תומכי תמימים בלוד לעמוד ולכהן בראשה. השם "ישיבת הגאון מטשעבין כוכב מיעקב" ניתן ע"י הגאון מטשעבין בעצמו כאשר הוא אומר כי למען הישיבה הוא מוסר אפילו את עצמו ואם זה לתועלת הישיבה אין הוא מסתכל על שום דבר. במשך השנים הוציאה הישיבה אלפי בוגרים לשם ולתפארת.
רבי חיים גוטניק ע"ה היה מספר שבאחד מביקוריו אצל הגאון התבטא על הרבי שליט"א שיש לו "כתפיים רחבות" להנהיג עולם ומלואו.
ועל יחסו המיוחד של הרבי אליו תעיד העובדה הבאה: כשביקר ה'פני מנחם' מגור אצל הרבי גילה לו הרבי באחד השיחות אשר התכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו.
ובעלות הרבי על כס הנשיאות שיגר הגאון מברק ברכה:
"לרגלי הכתרתו הנני מברכו בברכת מז"ט. יהא רעווא שינהל את עדת בני ישראל על מבועי התורה והיראה, לרומם את קרן החסידות, כאוות-נפשם הטהורה. מחותנו דב בעריש וויינפעלד".
כשביקרוהו י"ב האברכים שלוחי הרבי בשנת תשט"ז, קיבלם בסבר פנים מיוחד וביקש להזכיר שמו ושם אמו לפני הרבי.
יצויין שכאשר סיפר הגרפ"מ את הדברים לחתנו של הגאון מטשעבין הגרב"ש שניאורסון גילה שבאמת לא נטמנה מגילה זו בארץ.
נפטר בחודש חשוון תשכ"ו.