אמירת ויתן לך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כז, כח-כט:

ויתן-לך, האלהים, מטל השמים, ומשמני הארץ--ורב דגן, ותירש. יעבדוך עמים, וישתחו (וישתחוו) לך לאמים--הוה גביר לאחיך, וישתחוו לך בני אמך; ארריך ארור, ומברכיך ברוך.


בראשית כח, ג:

ואל שדי יברך אתך, ויפרך וירבך; והיית, לקהל עמים.


בראשית כח, ד:

ויתן-לך את-ברכת אברהם, לך ולזרעך אתך--לרשתך את-ארץ מגריך, אשר-נתן אלהים לאברהם.


בראשית מט, כה-כו:

מאל אביך ויעזרך, ואת שדי ויברכך, ברכת שמים מעל, ברכת תהום רבצת תחת; ברכת שדים, ורחם. ברכת אביך, גברו על-ברכת הורי, עד-תאות, גבעת עולם; תהיין לראש יוסף, ולקדקד נזיר אחיו.

ואהבך , וברכך והרבך ; וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך , שגר אלפיך ועשתרת צאנך , על האדמה , אשר נשבע לאבתיך לתת