פורטל:הקהל/ערך נבחר/גלריה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־14:35, 20 במרץ 2016 מאת די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "__NOTOC__ __NOEDITSECTION__ {{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת עליונה|ערכים נבחרים|פורטל:הקהל/ערך נבחר/גלריה}} =...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוסף ערכים נבחרים של פורטל:הקהל

לעריכת תקצירי הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

הקהל אצל נשיא הדור

נוכחות בשנת הקהל אצל נשיא הדור, מקבלת משמעות מיוחדת בזמן הגלות, כאשר בית המקדש חרב ואין אנו יכולים לעלות ולקיים את "מעמד הקהל" ברחבת העזרה במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות - ועל כן קיום המצוה על ידינו מקבל משנה תוקף באופן הרוחני, ובעיקר - על ידי ההתבטלות אל המלך שבדור, הוא נשיא הדור.

היות ותנאי מוכרח לקיום המצוה הוא ביטול אל המלך, כפי שידוע שעל כל העם לשמוע את דברי התורה מפי המלך דווקא, משום ש"אימתו עליך" - רק ביכולתו של המלך להטיל על אימה ולפעול על ליבו של היהודי את היראה הנדרשת מהקדוש ברוך הוא - מקפידים חסידים לבוא בשנת "הקהל" אל נשיא הדור, בכדי לקבל את הכוחות הדרושים "ליראה את השם תמיד כל הימים".

אדמו"ר שליט"א ציין כמה פעמים, כי אמירת מאמר החסידות על ידו בשנת הקהל, באופן של "שכינה מדברת מתוך גרונו" - היא ה"כיבוד" שמכבדים את האורחים שבאו אל המלך בשנת הקהל, ובזה מעורר המלך את העם "ליראה את השם" ובשעה זו ניתנו הכוחות מן המלך אל העם, ליישם את מצות הקהל בנפש האדם במשך כל השנה ולאחריה, היות שבשעת שמיעת המאמר זהו "כאילו מפי הגבורה שומעה" - על דרך מעמד הקהל שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים.

2

הקהל בנפש האדם

עניינה של מצוות הקהל הוא להקהיל ולחבר יחדיו את כל חלקי עם-ישראל, ולהפנות את כל כוחותיהם ליראת שמים ולקיום המצוות. דבר זה נדרש לעשות כל אדם מישראל - להקהיל ולרכז את כל כוחות נפשו ואת מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, ולהכניס אותם לתוך 'בית המקדש' הפנימי.

ה'מלך' צריך לעמוד על 'בימה של עץ'. דבר המורה על כך, שמצד אחד יש צורך ב'בימה' - במידה מסויימת של גבהות-לב ותקיפות. מכיון שאם האדם יחוש רק יראה והתבטלות כלפי הקב"ה, הוא עלול לאבד את התוקף והנחישות, את ה"יתגבר כארי". לכן יש צורך ב'בימה'.

מצד שני צריכה הבימה להיות של 'עץ', ולא של אבן או ברזל. בניין של עץ הוא בניין ארעי, וכך גם תחושת הגבהות שצריכה להיות אצל יהודי היא ארעית והיא קיימת רק 'בעזרה' - בענייני קדושה ועבודת ה'.

שילוב זה יוצר את הפעולה השלמה של מצוות הקהל ב'מקדש' הפרטי של האדם, עד שזוכים לקיים את מצוות הקהל כפשוטה, בבית-המקדש השלישי ולשמוע את הקריאה בתורה מפי מלך המשיח בעצמו.

3

כל אחד מלך

בזמן בית המקדש, חיוב מצוות הקהל היתה על המלך. זאת מכיוון שדווקא למלך יש כוח להקהיל את עם ישראל, ולעוררו ליראת ה' מכיוון שבימינו החובה על כל אחד לעסוק בעניני הקהל, על כן לכל אחד יש כוחות מיוחדים בשנת הקהל להיות "מלך", שתפקידו לעורר את אלו שיש לו השפעה עליהם ליראה את השם - שזוהי תוכנה ומהותה של מצות הקהל.

על כל מי שהוא "מלך" בסביבתו - מנהיג, רב בקהילתו, מחנך בכיתתו, אב במשפחתו - מוטלת החובה "לקרוא באזניהם", להשמיע את דברי התורה ומצוות בחוג שלו, בכל מקום שהוא יכול להגיע אליו, בתוקף וברצינות, אך במאור פנים ובשמחה, ועד שהדבר ייצור רושם עמוק והשפעה ממושכת על השומעים, השפעה שתתבטא בחיי היום-יום, בהתנהגות המבוססת על "ליראה את השם": לימוד התורה וקיום המצוות, מתוך שמחה וטוב לבב.

4

ליראה את השם בימינו

מצות הקהל מיוחדת מכל שאר המצוות, משום שבכל המצוות שבתורה יש לקיים פרטים מסויימים בזמן ומקום מסויימים, ובהעדר הפרטים - בטילה המצוה.

מצות הקהל מתייחדת בכך, שלמרות שבית המקדש אינו קיים ואנו עדיין נמצאים בגלות, לעת עתה, ביכולתנו לקיים מצוה זו - כי תוכנה של המצוה, שהוא "ליראה את השם" וחיזוק דת האמת, הוא נצחי לעולם ועד ועלינו לקיים את הפרט העיקרי במצוה גם כאשר הפרטים הטכניים אינם בשלימותם - כמו בית המקדש בהר הבית שבירושלים עיר הקודש, ובמוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות וכן הלאה.

משום כך, החלק המרכזי ביותר בקיום מצות הקהל בימינו הוא הנקודה התיכונה "ליראה את השם", ובמסגרת קיום המצוה על היהודי לשעבד ולמסור את כל הכוחות והחושים שלו על מנת לעורר את עצמו ואת סביבתו ליראה את השם ולהוסיף בזה על ידי התחזקות בלימוד התורה וקיום המצוות.

בשנת "הקהל" על כל אחד ואחת להקהיל את את המחשבה, הדיבור והמעשה, ולחברם יחד במחשבה על הקדוש ברוך הוא, כך שכל החושים שלו יהיו קשורים עם תוכנה של המצוה, בכל יום ממשך ימי השנה, ובאופן שימשיך במגמה זו הלאה. ועל ידי כך ליראה את השם.

על כל אחד ואחת להאזין לדברי התורה שנאמרים על ידי המלך ומעוררים לאהבה את השם וליראה אותו - הן למלך הכללי, נשיא הדור, והן למלך האישי (שמקבל את הכוחות מהמלך הכללי) - הנשמה, ולממש את ההתעוררות בפועל ממש, באופן שיהיה ניכר עליו שהוא התעורר כתוצאה מן ה"הקהל".

בדיוק כשם שבמעמד הקהל היה על כל ישראל להופיע - כל אחד למרות דרגתו והסוג המיוחד עליו הוא נמנה, בין אם הוא חוטב עצים או שואב מים, יהודי מלידה או גר צדק, האנשים והנשים והטף, כך יש לכל יהודי - בלי הבט על דרגתו, מעמדו ומצבו, שייכות מיוחדת להתעורר בשנת "הקהל" וליראה את השם, שהרי זו מצוה המוטלת על כל אחד ואחד מישראל, ובשנת "הקהל" - גם כאשר בית המקדש אינו קיים, מקבל הוא כוחות מיוחדים לכך, למרות שנראה לו שאין הוא יכול.

5

פורטל:הקהל/ערך נבחר/5

6

פורטל:הקהל/ערך נבחר/6

7

פורטל:הקהל/ערך נבחר/7

8

פורטל:הקהל/ערך נבחר/8

9

פורטל:הקהל/ערך נבחר/9

10

פורטל:הקהל/ערך נבחר/10

11

פורטל:הקהל/ערך נבחר/11