משתמש:קרייזי אבאוט משיח/ירידה לצורך עליה

ירידה צורך עליה הוא הסבר המובא פעמים רבות בחסידות בהקשרים שונים, על מנת לבאר שגם הענינים הנראים לעינינו כירידה ולא טוב, מטרתם האמיתית היא עליה וטוב. ועליה זו שמגיעה לאחר הירידה, גדולה בהרבה מאשר העילוי שלולא הירידה.

מכיון שמצד הקב"ה שהוא טוב צריכים להיות רק עליות, ומכיוון שכוונתו בבריאה היא להגיע לעליה, מוכרח להיות שבאמת כל ענין בעולם הוא עליה, וכן שמאז בריאת העולם העולם הולך ומתעלה להגיע לתכליתו.

בעולמות

האור האלוקי המתלבש להחיות את העולמות יורד בירידה גדולה ועצומה מאוד, יש מאין שהיא ירידה באין ערוך. שהרי קודם שבא להחיות את העולמות האור בבחי' אין, ובחיות העולמות הוא נהיה יש. ובירידה זו כמה מדרגות - מאוא"ס שלפני הצמצום לקו, ומאוא"ס לאצילות, ומאצילות לבי"ע. וככל שהירידה בדרגה גבוהה יותר כך האין ערוך שבין המדרגות גדול יותר. אמנם ירידה זו היא לצורך העליה - ההתחדשות שנעשה ע"י ביטול היש, אתכפיא ואתהפכא.

כיון שעל ידי הירידה בעולמות על לעולם הזה, נעשה העולם הזה דירה בתחתונים - גם העולמות העליונים מקבלים מעלת הדירה בתחתונים.

בנשמה

בנוגע לירידת הנשמה למטה, מבואר בחסידות שהיא ירידה עצומה, שהרי לפני ירידתה היתה במעמד ומצב נעלה ביותר (מחשבתו ית', תחת כסא הכבוד) ולאחר מכן ירדה להתלבש בגוף ובמאסר העולם הזה הגשמי. ועל ידי זה הנשמה מתעלית לדרגה נעלית יותר מקודם ירידתה.

ירידת הנשמה

• בהשגת האלוקות
• בסדר והדרגה
• אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות/מציאות בפשיטות ואלוקות בהתחדשות
• מציאות הגוף

עליית הנשמה

בעליית הנשמה שלאחר ירידתה מתגלות כמה מעלות:

• העובדה שהנשמה נשארת באותו תוקף כמו קודם ירידתה למטה וגם בהעלם העולם היא נשארת קשורה לקב"ה, ובכך מתגלה עד כמה עמוק הקשר שלה עם הקב"ה שאינו מוגבל ואינו תלוי דווקא במצב של גילוי.
• העובדה שהנשמה מתעסקת עם עניני העולם ומבררת אותם על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.
• העובדה שהנשמה מתעסקת עם נפש הבהמית עניני הרשות ומבררת אותם ובכך משלימה את הכוונה האלוקית שלמעלה מכל טעם ודעת - "נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים".

מעלות אלו שנפעלות על ידי הנשמה הם עליה גדולה הן בעולם, היינו שמתגלה בעולם הענין של דירה בתחתונים שהוא נעלה יותר משורש הנשמה מצ"ע; והן בנשמה, שגם היא מתעלית (ע"י הדירה בתחתונים) למעלה יותר משרשה מצ"ע. והוא מה שמתווסף בה מעלת בעל תשובה שלמעלה מצדיק.

בחטא

כאשר יהודי חוטא הרי בגלוי הוא מתנתק מהקב"ה וזו ירידה גדולה, אמנם בפנימיות העובדה שהקב"ה איפשר מציאות של חטא מוכיחה שישנה עליה שניתן להגיע אליה דווקא על ידו – התשובה שמהפכת זדונות לזכויות. וזו המטרה האמיתית של הירידה בחטא ("עלילה נתלה בו").

בייסורים

(שייך לנדו"ד?) כאשר מגיעים ליהודי ייסורים וצרות הנראים כירידה, הרי יש בהם טוב פנימי – וכיון שטוב זה הוא נעלה כ"כ, אינו יכול להגיע באופן הרגיל (עלמא דאתגליא) אלא באופן שנראה כרע (עלמא דאתכסיא).

במיתה

כאשר יהודי ל"ע נפטר ונשמתו עוזבת את הגוף, ענין זה נראה כירידה גדולה. אמנם, ככל ירידה, הרי תכליתה ומטרתה היא העליה – חידוש החיות ביתר שאת. הן ע"י "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", והן ובעיקר בכך שנשמתו תחזור לגוף בחיים נצחיים – בגאולה האמיתית והשלימה.

אמנם יש להתאבל ע"פ תורה, אך יש להתייגע ולהיות במדרגה שיוכל לראות גם בשעת האבל העליה והטוב שבזה.

בגלות

ירידת הגלות שהיא ירידה עצומה והעלם והסתר על אלוקות, היא באמת עליה ובה מתגלים האורות העליונים של הגאולה. ומכיוון שהעליה היא גדולה ונעלית כל כך שלמעלה מהתגלות בעולם, לכן כפי שזה משתלשל בעולם נראית הגלות כירידה.

אמנם זוהי עבודתו של יהודי לגלות בגלות את כוונתה האמיתית איך שבפנימיותה היא בשביל (ועד חלק מ)הגאולה.

בתקופתנו

דווקא כשנמצאים לאחרי סיום העבודה וכו', ישנו כח גדול יותר לגלות איך שבפנימיות מלכתחילה כל הירידה בגלות היתה ענין של גאולה, ולראות בכל הירידות שהיו את מטרתם האמיתית – הגאולה.