אמירת אדיר במרום

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:59, 2 בפברואר 2016 מאת שיע בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בסידורי תהילת ה' ובכלל בסידורי חב"ד - נאמר שלאחרי ברכת כהנים, אומרים הקהל את תפילת "אדיר במרום".

הגאון רבי אברהם חיים נאה טוען שמנהג חב"ד שרק מי שחלם חלום אומר זאת, וכדמשמע מהגמ' [ברכות נה, ב] והשו"ע [או"ח סימן קל] שה"רבונו של עולם" וה"אדיר במרום" קשורים זה בזה.

אך לפועל הרי מפורש בסידורי חב"ד ש"אחר הדוכן אומרים הקהל זה", ללא שום תנאי והגבלה. ואילו לפני ה"רבונו של עולם" נאמר "יאמר זה" בלשון יחיד, מאחר ומעיקרה נועדה תפילה זו ליחיד שחלם חלום ("ומה שנהגו הכל לומר כן ברגל כשהכהנים עולים לדוכן, זהו לפי שאי-אפשר שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל" - שולחן ערוך הרב סימן קל).

וכך מוכח מסידורי הארי (סי' ר' שבתי, סימן ר"י קאפיל, סימן ר' אשר, סימן משנת חסידים) שאין קשר בין הרבש"ע ל"אדיר במרום", וביניהם נאמרות עוד בקשות לפרנסה ולימוד התורה וכו' (אף שאין להוכיח מזה כלל שזו דעתו של הארי.). וכן הוא בעוד סידורים חסידיים לרוב.

ויותר מזה מצינו בסידורים אחרים, שמפורש שם שתפילת "אדיר במרום" נאמרת הן על ידי הקהל והן על ידי הכהנים, ומוכח שאין לזה כל קשר לרבש"ע דחלומות (כך הוא בסידורים "אור זרוע", "נהורא השלם", "בית אברהם" ועוד).

ב"ערוך השולחן" (סי' קל אות ג) נראה לכאורה שגם הוא סבירא לי' שאמירת "אדיר במרום" אינה תלויה באמירת הרבש"ע, יעוין שם.