מאיר ליבר קלר
הרב מאיר ליבר קלר נולד ביום כ"ו בחשוון תרע"ה להוריו ר' יהודה וזוגתו מרת חנה בשכונת ויליאמסבורג בניו יורק. עבד במשרדי המרכז לעניני חינוך בראשיתו וזכה לשמש את הרבי כמזכיר.
משפחתו
אביו נולד בחודש שבט תרכ"ח בגליציה לאביו ר' זאב וואלף, ובט"ו אלול תרנ"א נשא לאשה את מרת חנה לבית פארטגאנג (נולדה בשנת תרל"א בעיר מיעלץ). הנישואין התקיימו בעיר מיעלץ מקום מגורי אבי הכלה (ר' משה יוסף פארטגאנג).
לאחר שעברו שנים לנישואיהם ועדיין לא נולדו להם ילדים, נסע ר' יהודה קלר לאדמו"ר ר' יחזקאל הלברשטאם משינאווא (בנו בכורו של האדמו"ר ר' חיים מצאנז), והאדמו"ר נתן לו ברכה שיוולד לו ילד. כשסיפר לאדמו"ר שרופא העיירה אמר שלא שייך שיוולדו להם ילדים, נענה האדמו"ר ואמר "דער דאקטאר איז משוגע" ["הדוקטור הוא משוגע"]...
זוגתו מרת חנה התפללה שרצונה רק בבנים זכרים, ואכן, כעבור תשעה חדשים, בשנת תרנ"ה, נולד להם בנם בכורם אליעזר. בהמשך נולדו להם עוד שני בנים: חיים יעקב ומרדכי.
בשנת תרס"ט נסעה מרת חנה לארצות הברית לצרכי מסחר ולאחר שהתיישבה שם שלחה כרטיסים לבניה. בחודש חשון תער"ב הגיע בנה אליעזר בהיותו בן 16 שנה. ובשנת עדר"ת, קודם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הגיע בעלה ר' יהודה. ביום כ"ו מרחשון תרע"ה נולד להם בנם מאיר.
בחירתו ועבודתו כמזכיר הרבי
אביו ר' יהודה קלר נפטר בכ"ו סיון תש"א. כעבור יומיים, בכ"ח סיון תש"א הגיע הרבי לארצות הברית. באחד הימים סיפר ר' שניאור זלמן גוראריה לחותנו האדמו"ר מקאפישניץ (שהתגורר במנהטן) שלאדמו"ר הריי"צ דרוש מזכיר עבור חתנו (הרבי). האדמו"ר מקאפישניץ שהכיר את ר' מאיר קלר, הציע לו לבחור בו לתפקיד. ר' זלמן אכן הביא את ההצעה בפני הרבי, ולאחר ימים ספורים הוא התקבל לעבוד כמזכיר הראשון של הרבי.
בתחילה היה עובד ב"חצי משרה", מהשעה שבע עד השעה עשר בלילה. תפקידו היה להקליד את המכתבים שהרבי כתב. מאוחר יותר, הרחיב הרבי את תפקידו ל"משרה מלאה". מאז היה עובד כל יום מהשעה תשע בבוקר עד חמש אחר הצהריים. הרבי הקפיד מאוד על כך שיגיע בזמן ולא יצא באמצע העבודה. כך גם כשנסתיימה העבודה בשעה חמש, הרבי היה פונה אליו ומזכיר לו שהעבודה הסתיימה. בראיון לשבועון בית משיח[1] סיפר, כי כאשר בחדר היה נוכח אדם נוסף, הרבי לא היה אומר זאת מפורשות, אלא קורא לו ואומר, "ר' מאיר, קום זאָג לחיים" [="ר' מאיר, בא תגיד לחיים"]... וזה היה הרמז שהוא צריך לסיים.
במשך כשנתיים, בשנים תש"ב-תש"ג, עבד אצל הרבי. משם עזב לעבודתו כמלמד בחדר אחי תמימים בוואסטער, שם עבד שנים רבות.
גם לאחר שעזב את עבודתו כמזכיר הרבי, המשיך את הקשר עם חב"ד, ואף ארגן - בעקבות ספר תניא שהרבי העניק לו במהלך עבודתו - שיעור תניא שהרבי עודד וחיזק[2]. כמו כן היה מגיע להתוועדויות של הרבי. במהלך ההתוועדות הרבי היה פונה אליו ומורה לו לומר 'לחיים'.
ר' מאיר ליבר היה ממייסדי החברא קדישא וביקור חולים בורו פארק, ומהמתעסקים בחלקת 'אגודת ישראל' בבית החיים "וועלוואוד" שבלונג איילנד, שם נטמנו הוא וזוגתו, הוריו והורי זוגתו.
בשנת תש"ז החל לעסוק בגמילות חסד של אמת במסגרת אגודת החברא קדישא, ועמד בראש העוסקים לבניית בית הלוויות 'שומרי הדת' בבארא פארק המשמש עד היום את כל תושבי השכונות הסמוכות. כאשר הסתיימה בניית הבניין המפואר בשנת תשל"ז, התפרסמה בבטאון 'המאור' של היהדות התורנית מאמר הערכה שייקר את פעולותיו הברוכות[3].
בנוסף, עסק רבות בשיקום ושימור בתי עלמין יחד עם ידידו ושותפו לעסקנות הכלל ר' יצחק יהודה וייס.
ביום ראשון פרשת תרומה א' דראש חודש אדר ה'תשס"ד נפטר בבית הרפואה על שם הרמב"ם בשכונת בורו פארק.
לקריאה נוספת
- "המזכיר הראשון של הרבי" - שבועון בית משיח גליון ערב ראש השנה שנת תשנ"ו.