משתמש:אמר רבי/יעקב ב"ר נפתלי הירץ מבראד

חי בתקופת אדמור הזקן ותלמידי המגיד וכל חשקו היה להדפיס ספרים ולהגיהם כמו שאומר בעצמו :״וה' יגמור בעדי להדפיס ספרים קדושים שבדעתי להדפיס בעזרתו ית' אשר באורם נראה אור״. גם הרבנים המסכימים הזכירו עובדה זו בהסכמתם לחבורים שהו״ל. וז"ל הקדוש של המגיד מקאזניץ, בהסכמתו למדרש שוחר טוב :..."גם בדעתו להדפוס עוד ספרים ישנים ונכבדים וספונים מפז ואדרבמוניס מי יתן והי׳ וה' יגמור בעדו להוציא מחשבתו לאור...״

קשריו עם גדולי הדור

קשריו ההדוקים עם גדולי גאוני ארץ וצדיקי הדור שימשו לו במקורות לאוצרות רוח שאותם העלה על מזבח הדפוס. מהם קיבל ספרים ישנים וכתבי-יד במטרה להדפיסם ולהפיצם. גאון אחד ומיוחד שהיחל קשר אמיץ עמו היה רבה של בראד המפורסם, הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. וז"ל הגראז״מ בהסכמתו לספר עבודת הקודש של החיד״א שנדפס ע"י רבי יעקב בזולקווא בשנת תקס״ד: ״והאי ספרא בצירא זעירא דמן חבורייא אשתכח באמתחתא דילן בין גנזי ספריא, והא קא חזי ליה האי צורבא מדרבנן הרבני המופלג הותיק מוה׳ יעקב נד״ו במוה׳ נפתלי הירץ מבדאד, ונפשו בשאלתו תנה אותו על ידי ואעלה אותו על מזבח הדפוס בדי להפיס דעתם של בעה״ב... וה״ה הרבני מוהר״י הנ״ל ביקש ממני שפה כי מידי היתה זאת לו למנה... והמחזיק בידיו של הרבני מהר״י הנ״ל יתברך בגופו ובמאדו...״. במיוחד היה הקשר של רבי יעקב עם צדיקים אדמו״רי חסידות. קשר זה קיבל ביטוי בחתימתו המאפיינת המלווה את רבי יעקב מספר לספר: " הכ״ד עבד לעבדי הא-ל ותלמידיחם״. ולעתים הוסיף: מתאבק בעפר רגליהם...״

המדרשים והספרים שהדפיס

מבין פעולותיו במישור ההוצאה לאור עומדת בראש - ספרי מדרש שהגיהם והדפיסם מחדש, ולעתים אף עיטרם בפירושו את הגהותיו , ספר תנא דבי אליהו (זולקווא תקנ״ו ותקנ״ח, ): מדרש שוחר טוב על תהלים (זולקווא תק־ס): מדרש שמואל ומדרש משלי - נדפסו על ידו בשם מדרש שוחר טוב - עם תיקונים והגהות לפרש הענין (זולקווא תק״ס): מדרש אגדת בראשית ושאר מדרשים קטנים, עם מבוא והגהות לפרש הענין[ (זאלקווי תקס"ד)

הדפסת ספרי חב"ד

תניא עם אגרת התשובה מהדורא קמא

הרב יעקב אם כי לא היה מחסידי אדמו"ר הזקן למד את ספר התניא והתעורר להדפיס את ספר התניא. בשנת תקנ"ט הוא הוציא מהדורה מיוחדת של התניא זו ובא בה בדפוס לראשונה חלק שלישי 'לבאר מהות התשובה', לפניה מופיעה הידיעה: ״אמר המתעסק מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר־ו קונטרס בכ״י מדבר מעניני תשובה ולזכות הרבים העליתיו על מזבח הדפוס״. לימים נדפס (בשקלאב תקס"ו) חלק זה במהדורה בתרא ונקרא בשם 'אגרת התשובה', והנדפס מקודם ע״י רבי יעקב יכונה בשם: אגרת התשובה מהדורה קמא.

לוח ברכת הנהנין

בשנת תקס"א הדפיס רבי יעקב את "לוח ברכת הנהנין" בזולקווא. גם לספר זה נוספו אליה קונטרס מכתב-יד. ובלשונו: ..וגם דיני נטילת ידים אשר שנה לתלמידיו בדרך קצרה. לספר מצורפים הסכמות חדשות, והוספה המתחילה "אל עין הקורא״. לימים נדפס הספר בברדיטשוב בשנת תרע״ג ע"י המולי״ם הרב ר' חיים אליעזר הכהן ביחאווסקי והרב חיים מאיר היילמאן שכתבו בזה״ל: ״בשנת תקס״א התעוררו במדינת אסטרייך להדפיסו מחדש ונדפס בהסכמת גדולי עולם שנתנו יקר לכבוד הספר ומחברו רבינו הקדוש. ולחיבת הקודש נעתיק לשון ההסכמות, ודברי המו״ל ה״ה הרבני המופ׳ מוהר״ר יעקב מבראד ז״ל״. ובהערה שם מוסיפים: ״הרב יעקב היה אדם גדול, והוא הוציא לאור במדינת אוסטרייך ס׳ התניא בשנת תקנ״ח [תקנ״ט] שבערה בו אש שלהבת תורת רבינו ולא נח ולא שקט עד שהוציאו לאור בהסכמות גדולי עולם...״.