משתמש:הנחה/טיוטה - נר שבת
הבא לקמן הוא סיכום הפולמוס הנידון בקובצים למיניהם במשך שני העשורים האחרונים (יש לחלק הפולמוס לכמה וכמה נושאים כשבכל נושא כמה שיטות ודיעות וכו' כפשוט, שאין להתייחס לשיטה הכופרת רח"ל בשיחות וכו' רק לשיטות המיסדים דבריהם על תורת ה' ושיחות ודברי הרבי)
- כל הבעיות מתחילים ב'רגש'!!! במוחין כל דעה נסבלת (אלא אם כן הוא כפירה שאז אסור מדאורייתא לקרוא) ואתר ערכים עניינו 'מוחין' ולא ביטוי לרגשות.
הרקע
דיבורי הרבי..
זהותו של מלך המשיח
ראוי או בחזקת או ודאי
- משיח מין החיים או מהמתים
בגמרא[1] מובאת אמרה של רב: "אמר רב, אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות". בפשטות באה אמרה זו לתאר את אישיותו של המשיח שהוא יהיה כדוגמת רבינו הקדוש ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש בנשיאות ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר.[2] וכן מדובר באנשים צדיקים וחסידים שסבלו יסורים.[3]
יש שרצו[דרוש מקור: מי? היכן הדיון בספרות הקודמת אודות עניין זה] ללמוד מגמרא זו שהסתפקו האמוראים האם המשיח הינו מהצדיקים החיים בעולם קודם ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.
בפרט לפירושו הראשון של רש"י: שרב קבע, שאילו המשיח הוא מאלו שחיים בהכרח שמדובר ברבינו הקדוש ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, (ולפירושו השני הוא מביא דוגמא בלבד, ובא לתאר את מעלותיו של המשיח (ולא לזהות מי הוא) שהוא בדוגמת רבי ודניאל (כנ"ל)) אמנם לשונו של רש"י הוא "ואם היה מאותן שמתו כבר היה דניאל וכו" ואילו כוונת רב לפירוש רש"י שדניאל יקום לתחייה היה לו לומר "ואם הוא מאלו שמתו הרי הוא דניאל" ומוכח שכוונת רש"י שאילו משיח היה בא בדורו היה הוא משיח ואילו יבוא היום הרי הוא רבינו הקדוש[4] ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים,[דרושה הבהרה] מכיון שהגמרא [5] תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.[דרוש מקור: מה הקשר? ראה לקו"ש חלק כ"ג אודות האמונה בכל יום.] ואכן פסק הרמב"ם[6] שמשיח יעשה פעולות לפני ביאתו ויתירה מכך שהוא יהיה מלך על ישראל לפני הגאולה ולכן עליו להיות מלך שילחם ויעשה את כל הפעולות בסמוך ובהמשך עד לגאולת ישראל.[7]
(ההשלכה של ג' תמוז בזה)
קבלת מלכותו
על פי שיחת מ"ח, העידודים והאמרות קבלת וכו'
פרסומו
השלכות
ג' תמוז
- ↑ סנהדרין צח, ב.
- ↑ מהרש"א שם, וראה שיחת פרשת תולדות תשנ"ב
- ↑ רש"י שם
- ↑ ראה בקובץ גאולה ומשיח קובץ א (צויין להלן בהערות)ויש הרוצים ליישב הלשון[דרוש מקור: פירוש מוזר ביותר שרש"י ישתמש בדעה שלא נפסקה ושהגמ' עצמה תוקפת בחריפות. ומ"מ אם יש מקור אדרבה.] שהכוונה היא לאומר "אין משיח לישראל" (ראה בפנים דעת רבי הלל), מאמר שאינו נפסק להלכה ככל, ולכן משתמש בלשון היה ולהלכה הרי הוא עדיין.
- ↑ עירובין מג, א.
- ↑ פי"א מהלכות מלכים.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 206 הערה 6 התוועדויות תשנ"א ח" עמוד 159 ובהערה 66 ראה בכל זה: הרב ברוך אברלנדר קובץ הערות וביאורים אהלי תורה תשכ"ט.קובץ גאולה ומשיח קובץ א ובקובץ ב ובקובץ ז. ועוד.