הבדלה

ארבע אצבעות

א. לאחר ברכת מאורי האש מביטים על הציפורנים של ארבע האצבעות (חוץ מהאגודל) של יד ימין - סיבת הדבר:

שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את הקב”ה יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות [אלא שיחזקאל ראה “ארבעה פנים גו’, פני אדם, פני אריה גו’, פני שור גו’, פני נשר”, וזכריה ראה ארבעה סוסים], גם ההשפעה מגן-עדן היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב “ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים”, וגם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה’, היתה בארבע קבוצות (= דגלים).

בתורת הקבלה מוסבר שזה בעצם ארבעה כוחות אלוקיים (הם ארבע אותיות שמו הקדוש: י-ה-ו-ה): חסד, גבורה, תפארת ומלכות, והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה’ מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, “השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים”.

לכן מביטים רק על ארבע אצבעות ולא על האגודל: ארבע אצבעות היהודי מכוונות כנגד ארבע מיני ההשפעות האלוקית הנמשכות לעולם6, וכשמסתכלים עליהם לאור האבוקה, זוכים לדבוק בהשפעות האלוקית.

זה ההסבר לפרטים נוספים בברכת האש:

1) משתמשים באבוקה ולא בנר, כי לאבוקה ארבעה גווני אש - שחור (ותכלת), לבן, אדום וירוק - כנגד ארבעה הכוחות האלוקיים.

2) מסתכלים על יד ימין: כי ימין מסמלת השפעה ונתינה (חסד), וזאת המטרה בהבדלה - להוריד את השפע העליון לעולם הזה9 [בכל-זאת מנהג הרבי להביט גם על יד שמאל].

3) מסתכלים רק על גב האצבעות, כי יש שתי מרכבות ה’: א) “מרכבת פני ה’”, היא ה”מרכבה העליונה” שבעולמות עליונים, אותה אי-אפשר לראות, ככתוב “ופני לא ייראו”, ב) “מרכבת אחורי ה’”, היא ה”מרכבה התחתונה” שבעולמות התחתונים, אותה אפשר לראות, ככתוב “וראית את אחורי”.

אצבעות היהודי מכוונות כנגד מרכבות ה’: פנים האצבעות כנגד המרכבה העליונה, פני ה’; ואחורי האצבעות כנגד המרכבה התחתונה אחורי ה’ - לכן צריך להסתכל רק על גב האצבעות, כי היהודי יכול להתקרב, לראות ולהמשיך רק את המרכבה התחתונה ולא העליונה.

כך או כך אנו רואים את החשיבות העצומה של ההסתכלות בציפורנים, שכן דרכם היהודי מתקרב למרכבה התחתונה של הקב”ה!

מביטים על הציפורניים

ב. המנהג להביט על הציפורנים, כי:

1) ציפורנים מסמלות ברכה שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן “הן פרות ורבות לעולם”, “והגידול הוא סימן ברכה”, לכן “נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע”.

2) אדם הראשון היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים במוצאי שבת אנו מזכירים את הציפורן המיוחדת שהיתה לאדם הראשון.

דבר זה מרומז בנוסח הברכה “(בורא מאורי) האש” (ולא “אש”), כי האש אותיות “אשה”, והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה.

3) ציפורנים הם האבר הנחות ביותר בגוף, ויש בהם הכי מעט חיות (לכן בקציצתם לא חשים כל כאב), וכשמאירים בנר ההבדלה על הציפורנים, פועלים שההמשכה והאור האלוקי יגיע לכל אברי הגוף, עד לאבר הנחות ביותר - הציפורנים.

זאת ועוד: לפי תורת הקבלה והחסידות ציפורנים מסמלות עיסוקי חולין, כי פעילות האדם בעולם הגשמי היא עם האצבעות שבקצותיהם צומחות ציפורנים.

[לכן תחתיהם מצטברת זוהמה וטינופת גשמית ורוחנית (כוחות טומאה) מעיסוקיו בעולם. אגב: ציפורנים ארוכות וחודרניות הם הזוהמה שבאדם עצמו, מידות רעות וכדומה].

ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה1: במוצאי שבת מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות.

4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם “ציפורן חיה”, כלומר קשר רגשי וחי, באהבה “נועם21 ומתיקות .. קירוב הדעת והרגש פנימי”, הנובע מהמידות הטובות שבאדם.

[אולי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה].

5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן “סימן להתברך בו”.

נוסח הברכה “מאורי האש”

ג. דברי הרבי עם גישה ייחודית על פעולת אש ההבדלה:

הרבי שואל מדוע קבעו חז”ל את נוסח הברכה “(בורא) מאורי (האש)“ ולא “(בורא) אורות (האש)“, או “אבוקות” כלשון חז”ל בכמה מקומות?

והוא מסביר: נר הבדלה בא להאיר את חשכת הלילה, הן הפיזי והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב”מאור” שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה”אור”:

השפעת אור הקדושה על חשכת העולם הגשמי יכולה להיות בשתי דרכים: 1) דחייה וסילוק החומריות הגשמית ומילוי החלל באור קדושת התורה. 2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה’.

לשם כך אנו זקוקים לא רק ל”אור” אלא ל”מאור”, שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש24, לכן נוסח הברכה הוא “מאורי (האש)“ להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על-ידי ובכוח המאור.

בשולי המאמר לפנינו אימרה מתוך תיקוני הזוהר המסבירה מדוע נוסח הברכה הוא מאורי בלשון רבים (ולא מאור בלשון יחיד):

משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - “אשי” אותיות “איש”. “אש” בתוספת ה’ - “אשה” אותיות “אשה”. וכשיש שני מיני האישים בתוספת “י-ה”, נמשכת ברכת ה’ ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, להצלחה ולחיים טובים ומאושרים בשלום בית, לאורך ימים ושנים טובות.