כח העצמות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כח העצמות הוא הכח לברוא יש מאין ושיורגש ביש כאילו מציאותו מעצמותו, נקרא גם לפעמים כח הא"ס[1] (כח האין סוף). כח זה על אף היותו כח העצמות שהוא כח שנמצא רק בעצמות להיותו הוא הוא עצמו מציאותו מעצמותו נמצא גם בגילויים ממנו באור אין סוף בכדי שעל ידו יהיה בריאת היש הגשמי.

עניינו

העצמות להיותו מציאותו מעצמותו הרי מציאותו אינה כמציאות כל הנמצאים האחרים שמציאותם התחילה איך שהוא ויש למציאותם מקור שחוץ מהם ולמעלה מהם וממילא כל הנבראים והנמצאים יש להם תחילה כלומר לפני התהוותם קדמם העדר מציאותם ורק העצמות הרי הוא מציאותו מעצמותו שלא קדם לו העדר ח"ו - "אין לו תחילה". ולכן נקרא הקב"ה קדמון על שם היותו קדום לכל דבר שלא קדם לו העדר.

אמנם במציאות היש הגשמי תכונה שונה מכל הנמצאים שאחת מתכונתיו הוא הרגש מציאותו כאילו היה מציאותו מעצמותו, ובכדי לברוא מציאות כזו שתרגיש עצמה שמציאותה מעצמותה הרי זה רק ביכולת העצמות לפי שכל הנמצאים האחרים אין להם תכונה זו שיש למציאותם תחילה ורק העצמות שהוא באמת מציאותו מעצמותו ביכולתו להוות ולברוא יש מאין "ולתת" לו הרגשה זו.

אולם להיות שהעצמות אינו בגדר להוות הנבראים והבריאה היא על אור אין סוף בסדר השתלשלות לכן נמצא בהם "כח העצמות". כלומר, הכח של מציאותו מעצמותו, בנמצאים שמצד עצמם אינם מעצמותם רק שכח זה ניתן בהם.

באור אין סוף

סיבתה

אור אין סוף יש לו תחילה והוא כאילו שקדמו העדר מציאותו וממילא אינו מציאותו מעצמותו ואין בו כח העצמות לברוא. אלא שמצד דבקותו בהעצמות שהאור הוא מעין המאור, לכן כשם שהוא אין סוף מצד דבקותו בעצמות על אף היותו מוגבל לכאורה מצד התחלתו כך גם על ידי דבקותו מקבל הוא מהעצמות את כח העצמות לברוא נבראים.

אלא שיש הבדל בין תכונת ה'אין סוף' שבאור לכח העצמות שבו (אף על פי ששניהם אינם מצד האור עצמו להיותו מחודש ו"כעין קדמו העדר") שהאין סוף שבו הוא באור עצמו - שהוא בעצמו אין סוף, משאין כן כח העצמות הרי הוא כדבר נוסף עליו.[2]

גידרה

וכח העצמות שבאור אינו ככח העצמות שבעצמות ממש(ובזה יתרון לכח העצמות שבספירת המלכות, כדלהלן.) לפי: א.שגדר האור הוא 'גילוי' וכח העצמות שבהעצמות הוא למעלה מגילוי, לכן אין כח העצמות שבאור כבעצמות ממש.[3] ב.שמכיוון שהאור מגלה המאור יש לו איזה מציאות ואין העצמות מתגלה בו ממש. בשונה מהארה וספירת המלכות שאינם מציאות כלל [4] ג.גדר האור הוא גילוי העלם ולכן גם פעולת האור הוא באופן של גילוי העלם ואינו פועל התחדשות וכח העצמות עניינו לפעול חידוש דווקא.[5]

פעולתה

אולם ההתהוות בפועל יכולה להיות דווקא על ידי הארת אור אין סוף במלכות לפי שכח העצמות שבמלכות היא בהעלם. והמעורר כח האין סוף שבמלכות הוא האור דווקא שעניינו גילוי כאמור לעיל. ויתירה מזו, שהאור משמש כ'ממוצע' להמשיך את כח העצמות ולגלותו במלכות.[3][6]

וכמו כן בהיש המתהווה שעצם מציאותו היא מכח העצמות וכח העצמות מתגלה בה שהאור הוא 'ממוצע' לגלות ולהעביר את כח העצמות לפעול ההתהוות[7][6]

בספירת המלכות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ההתהוות היא על יד כח העצמות שבספירת המלכות דווקא לפי שכח העצמות שבה היא כפי שהיא בהעצם[דרושה הבהרה].

ביש הנברא

בנשמות ישראל

בנשמות ישראל מצד הבחירה בהם ובעבודתם ישנו כח העצמות שעל ידי כח זה פועלים ועושים להקב"ה דירה בתחתונים. עניינו של כח העצמות שבהם הוא להפוך ולחדש את מציאות התחתונים המנגדים לאלוקות שיהיו כלים לאלוקות כמו"כ דווקא בכחם זה יכלים לחדש ולגלות אור חדש בעולם.

דווקא מצד שיש בהם כח זה נשלמת על ידם הכוונה העליונה של דירה בתחתונים היות ועניינה של הדירה היא דירה להעצמות משום שדווקא משום שיש לנשמות בגופים כח העצמות הרי הם מגלים בעבודתם את העצמות. ויתירה מכך, שעל ידי זה גופא העצמות מתגלה בהם.

עניינה

כח העצמות שבהם היא בכדי שעל ידי עבודתם יוכלו לחדש על דרך החידוש שבכח העצמות לברוא יש מאין אלא שאצלם הוא בעיקר באופן הפוך להעלות ולהפוך את היש לאין ובחידוש זה כמה פרטים:

החידוש שבעבודה

הסיבה לכך שעבודתם היא באופן של חידוש היא מכמה סיבות: מצד מציאות העולם הסותרת למציאות של קדושה, מצד שמציאות הקליפה היא העדר,...:

א. מצד מציאות הנבראים עצמם: עבודתם של ישראל לעשות דירה להקב"ה נעשית בדרגה התחתונה ביותר בעולם ה"מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד"[8] ומכיוון שמציאותם מנגדת לגמרי לאלוקות עד שהם 'כלים' לקליפה ממילא עבודתם של ישראל לגלות בהם אלוקות הוא לא על ידי שהאלוקות מתגלה מתוכם כלומר שמגלה את הטוב שבהם. שהרי כאמור כל מציאותם היא לְנַגד לה' וגם אינם כלים לקבל אור אלוקי מפני שהם 'מלאים' קליפה, הם כלים לקליפה. ובירורם היא על ידי ביטולם ושבירתם והמשכת האלוקות בהם הוא 'חידוש' על דרך חידוש הבריאה יש מאין.[9]

(בפרט האמור שמציאותם מנגדת לאלקות וישראל מבררים אותם כמה פרטים:
אשהתנגדותם לאלוקות היא מציאות אמיתית שמכיוון ש"כל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתית הימצאו"[10] והוא - הקב"ה - מציאות אמיתית, ממילא אף כל הנמצא ממנו אמיתי וגם מציאות המנגד הוא אמיתי. והוא מיכולתיו של הקב"ה שהוא "נמנע הנמנעות" הן להחיות בכל רגע הנברא ויחד עם זאת ש הוא יהיה מציאות מנגד (ואמיתית!).
ויוצא שעבודתו של היהודי לברר המנגד הוא מלחמה נגד מציאות אמיתית שתוקפה וחזקה ב"לנגד" נובע מצד הקב"ה שהוא נמנע הנמנעות וביכולתו לברוא מציאות אמיתית שתנגד לו. וממילא מודגש יותר גודל ה'חידוש' שבעבודה זו להפוך מנגד אמיתי לקדושה.[11][12]
ב. גם זה שישראל מבררים את מציאות הגשמי על ידי שמגלים בו את כח העצמות שבו (וכאמור לעיל בערך, שמציאותו של היש הגשמי הוא מהיש האמיתי ועבודתם של ישראל לגלות זאת) היא 'חידוש' ביש הגשמי על אף שכח העצמות הוא עיקר מציאותה. לפי שזה מה שהיש הגשמי הוא מציאות העצמות אינו מצד עצם מציאותה שהיא עצמה היא ההיפך מאלקות, אלא שמצד העצמות שהוא כל יכול ונושא הפכים ויכול לשאת גם מציאות שמנגדת לאלוקות.[13] (לכן כשמגלה את כח העצמות אינו מגלה את עניין העולם אלא את העצמות שנושא גם את העולם).[14])

ב. מצד גדר מציאות הקליפה עצמה: (נוסף לזה שקליפה מנגדת לקדושה ולכן עצם ההפיכה מחושך הקליפה לקדושה הוא 'חידוש')מציאות הקליפה היא 'העדר'[דרושה הבהרה] וא"כ מציאות העולם כפי שהיא מצד הקליפה היא מציאות של העדר ועל ידי העבודה שמהפכים את המציאות לקדושה 'מחדשים' את מציאותה. [15]

ג. בנוסף לעבודת בירור התחתונים שצריך לזה כח העצמות נדרש גם כח ה"חידוש" מצד המשכת ה'אור' לפי שבעבודת הבירורים של בני ישראל הרי הם ממשיכים אור חדש מבחינת עצמות אין סוף והמשכה זו היא באופן של חידוש, לפי שבריאת העולם היא על ידי הארה בלבד[16] ובכדי להמשיך את העצמות לזה יש כח העצמות[17] (ומקישור העניינים בליקוטי שיחות[18] משמע שזה עצמו (-המשכת האור חדש) הוא על ידי התגלות כח העצמות שבישראל (ושבהבריאה) שעל ידי זה נמשך העצמות בעולם).

עיקר פעולתה

ומצד זה שעיקר פעולתו של כח העצמות הוא ב"התחדשות" (כנזכר לעיל (בפרק 'החידוש שבעבודה' סעיף א') לכן הכח מתגלה בעיקר בבירורים אלו שעניינם חידוש:

  • כח זה מתגלה בנשמה בעיקר בעת ירידתה והתלבשותה בגוף ונפש הבהמית החומרית שבירידתה מטה מטה דווקא אז יש בה כח העצמות לברר ולעשות נפש הבהמית כלי לאלוקות.[19]
  • בבירור בדרך התלבשות דווקא ולא באופן של המשכת אור מלמעלה למטה. שבירור זה הוא בעיקר בנשמות שעבודתם באופן של עבד פשוט שמציאות גופם ונפשם הבהמית וכל הדברים הגשמיים אצלם הם חומריים וגסים ולכן בעבודתם דווקא יש התחדשות ולכן דווקא בהם מתגלה כח העצמות.[19]
  • ולכן גם עיקר ה'חידוש' הוא בעבודה באותם המקומות והעניינים שהם "מלאים קליפה וסטרא אחרא" משאין כן מקומות שאינם תחתונים ממש כמשכן ומקדש אינם התחדשות גמורה.[20]
  • מבין כל הנבראים עיקר פעולת החידוש הוא בגופו ונפשו הבהמית של האדם להיות שרק הוא ביכולתו להיותו נגד ה' ממש לפי ששאר בעלי החיים והנבראים אף שמציאותם מהקליפה אינם עוברים על רצון ה' "ופקדתו יתברך שמרה רוחם" ולכן כאשר האדם מהפך את את גוף האדם שהוא עפר מין "האדמה" שיהיה על שם "אדמה לעליון"[21] הרי זה חידוש.[22]

שרשה

כח העצמות שנמצא בישראל הוא מפני ש"ישראל וקוב"ה כולא חד"[23] והם מושרשים בעצמות ממש עד שמציאות העצמות הוא מציאותם עצמם.[24] ושרשם הוא למעלה משורש העולמות שהם מושרשים בעצמות אין סוף ולכן דווקא על ידם שייך להשלים הכוונה של הפיכת יש לאין[25] וכן להיות שהעבודה של ישראל לעשות דירה בתחתונים שרשה בתענוג העצמי של הקב"ה לכן ישנו כח העצמות בעבודתם זו.[26]


ובזה כח העצמות שבהם נעלה מכח העצמות שביש הנברא מפני ששיכות הנברא לכח העצמות הוא רק בהתהוות - שכל התהוותו (באופן של חידוש) הוא מהעצמות, אולם הוא עצמו אינו העצמות ואינו שייך להעצמות. משאין כן נשמות ישראל זה שיש בהם כח העצמות הוא לפי שהם דבר אחד עם העצמות (ולכן יש בנשמות עניינים עצמיים באמת כהעצמות, שהם אינם אמצעיים לשום דבר, ויכולים להרגיש את תענוג הבורא.[27])


ומטעם זה עיקר הכוונה של דירה בתחתונים הוא בנשמות ישראל דווקא. שזה שעבודתם של ישראל הוא לגלות את מציאותו של היש הנברא שהוא בכח העצמות הנה על ידי עבודה זו גופא מתגלה כח העצמות שבהם עצמם שביכולתם לברר חושך העולם ולחדש בו בכח העצמות ומתגלה בהם העצמות ונשלם הכוונה שהדירה היא בהם עצמם.[28]

התגלותה

התגלותו של הכח בכלל הוא דווקא בירידת הנשמה למטה לפי:

  • א. מצד עבודתה שדווקא בעבודה בבירור חושך העולם פועלים הנשמות 'חידוש' בכח העצמות ומתגלה שכלפי נשמות ישראל אין שום דבר מבדיל.[19][29]
  • ב. מצד מקומה שגילוי כח האין סוף הוא דווקא בסוף המדרגות התחתונות שנעוץ תחילתן בסופן דווקא.[19]

דירה בתחתונים

ערך מורחב – דירה בתחתונים

השלמת הכוונה של בריאת העולם לעשות לה' דירה בתחתונים היא דווקא בזה שיש בה כח העצמות והיא באופן של 'חידוש' משום:

  • מצד עבודת התחתון מעיקרי הכוונה של דירה בתחתונים היא שהדירה תיעשה על ידי עבודת האדם ובכחו ופרט זה מתייחס הן לעצם העבודה ועשיית הדירה והן לדרגת ההמשכה שנמשכת בעשיית הדירה - המשכת העצמות (כמבואר בערך דירה בתחתונים) ושניהם תלויים בזה שיש בכח בני ישראל לחדש בעבודתם בכח העצמות.
  • לפי שבזה שבכחם של בני ישראל לחדש ועבודתם היא מתוך חידוש דווקא אזי הדירה והגילוי בעולם מתייחס אליהם לעבודתם. משא"כ בעבודה שעניינה לגלות אור והמקבל כלי ומוכשר לגילוי אור אין כאן חידוש ובאופן זה הגילוי במקבל לא מתייחס לגמרי לעבודת האדם (שלא חידשו מאומה ורק גילו אור קיים). אולם כוונת העצמות היא שהגילוי בתחתון יהיה על ידי התחתון (נשמות בגופים) וזה נשלם דווקא על ידי שהעבודה היא באופן של חידוש, מפני שבזה דווקא מתייחס כל הדירה אליהם. משום שרק כאשר מציאות התחתון נפרדת לגמרי מאלוקות והאדם התחתון 'מחדש' את שייכותו לאלוקות, יוצא שכל מהות הדירה והגילוי בתחתונים הוא על ידי התחתון - עבודת האדם.[30]
  • וכן הוא גם בנוגע לדרגת ההמשכה שנמשכת - המשכת העצמות (כמבואר בערך דירה בתחתונים שהכוונה היא שהעצמות יתגלה בעולם דווקא) שמכיוון שעבודת הנבראים מצד עצמם אינה מעוררת (וממשיכה) אלא בדרגות האלוקות השייכות לעולם ובדרגות גבוהות יותר שלמעלה משייכות לעולמות אין עבודת הנבראים תופסת מקום. יוצא אם כן שהמשכת העצמות שנמשך בעולם על ידי עבודת הנבראים אינה על ידיהם אלא באופן של מתנה אחרי סיום העבודה ויוצא שעיקר הדירה אינה באמת על ידי עבודת הנבראים.
אולם בזה שהעבודה היא באופן של חידוש על ידי כח העצמות שבנשמות ישראל יוצא שבעבודתם מגלים הם את כח העצמות שבהם שעל ידי זה יש בכוחם לגלות ולהמשיך את "העצמות" בעולם.[31][32][33]
  • דירה בנשמות ישראל עיקר הכוונה של דירה בתחתונים היא "לשכון ולדור בנשמות ישראל" וכוונה זו נשלמת על יד עבודה זו של חידוש בעולם שבזה מתגלית מעלתם של ישראל שמצד התייחדותם בעצמות אין להם שום הגבלה כלל וגם מציאות העולם נעשים על ידם דירה לו יתברך.[34][35]

החידוש שבה על כח העצמות שביש הנברא

כח העצמות שבנשמות ישראל נעלה יותר מכח העצמות שביש הנברא והוא הן בשייכות שלה עם כח העצמות והן בעצם הכח כדלהלן:

  • א. מצד "שייכותה להעצמות" - השייכות של היש הנברא לכח העצמות הוא לא מצד מהותו (כי הוא נברא, מוגבל, אמצעי ועוד) כי אם מצד התהוותו שהוא באופן של 'חידוש' שלכן מוכרח שיהיה בכח העצמות (ולכן גם יש בה עניינים שונים כהעצמות). משאין כן נשמות ישראל שייכותם לכח העצמות הוא מצד עצם מציאותם שהם אחד עם העצמות ולכן יש בהם מענייני העצמות (כח החידוש, תענוג בורא ועוד).[36]
  • ב. כח העצמות שביש הנברא פועל דרך הארה שזה עניינו של האין המהווה את היש שהוא הארה בלבד. משאין כן כח העצמות שבנשמות הוא מצד התענוג העצמי של הקב"ה בעבודתם של ישראל.[25]
  • ג. ב"חידוש" שפועלת - החידוש שעל ידי נשמות ישראל בעבודת הבירורים להפוך היש לאין גדול יותר מהחידוש של בריאת העולם מאין ליש והוא על דרך מאמר חז"ל:[37]"מין שמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי". [דרושה הבהרה]
וההוכחה לזה הוא מזה גופא שכוונת העצמות בבריאת העולם מאין ליש באופן של 'חידוש' הייתה בשביל ישראל שבעבודתם הם 'יחדשו' ויהפכו את היש לאין. ממילא מוכרח שהחידוש שפועלים ישראל בעבודתם הוא חידוש נעלה יותר מהחידוש שבבריאה שלכן היא נעשתה בשביל חידוש זה.[38]
  • ד. מכיוון שכח העצמות שביש הנברא מתגלה על ידי ישראל באופן של חידוש שזה מורה שכח העצמות שבהם נעלה מכח העצמות שבנברא.[דרושה הבהרה][39]

רמז בפסוקים ומאמרי חז"ל

תורת האדם התפרשה אחרונה

ועל פי זה גם מובן מאמר חז"ל המבאר את סיבת איחור כתיבת דין האדם בתורה לאחרי חייה ועוף[40] "כשם שיצירתו של אדם לאחר חיה ועוף כך תורתו התפרשה אחר חיה ועוף"[41] שבסיבת איחור יצירת האדם מבואר לשלילה שלהיותו פחות מכל החיות והבהמות בזה שהם אינם מתאווים למרות את ציווי ה'. משאין כן גופו של האדם מתאווה גם לאיסורים שהם נגד רצון ה'. שלכן אמרו חז"ל[42]: שבשעה שאדם חוטא אומרים לו "יתוש קדמך".[43]

אולם לאמתו של דבר באיחור כתיבת תורתו בתורה נרמז גם מעלתו. שלהיות שגופו פחות יותר מגופם של שאר הנבראים, שלכן עבודת בירור גוף החיות והבהמות קלה יותר מבירור גוף האדם לפי שהם אינם עוברים על רצון ה' משאין כן גופו של יהודי שהיא יכולה למרוד בה'. וממילא בהפיכת גופם אין חידוש כל כך. משאין כן ידי הפיכת גופו שבא מהאדמה להיות על שם "אדמה לעליון" הרי זה 'חידוש' ממש ומתגלה בו כח העצמות וזה הטעם האמיתי לכתיבת תורתו בסוף אחרי חיה ובהמות לפי שבעבודה זו דווקא מתגלה כח העצמות (לפי שתכלית הכוונה בא דווקא בסוף המעשה - "סוף מעשה עלה במחשבה תחילה").[44]

גדולים מעשה צדיקים

דרשו חז"ל:

דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיהו מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך.

— תלמוד בבלי, כתובות ה, א.

ביאור אמרה זו על פי החסידות היא שבמעשיהם של הצדיקים בבירור וזיכוך העולם הרי הם מעלים את חיות העולם ומהפכים אותו לאין וחידושם בזה נעלה יותר מהחידוש של הקב"ה בבריאת העולם.[45][25](על אף שגם שם היה כח העצמות. החידוש שבעבודתם נעלה יותר מהחידוש שבבריאה, כמבואר למעלה).

שותף להקב"ה במעשה בראשית

חז"ל דורשים

כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית

— שבת קיט תחילת עמוד ב.

ולכאורה קשה: הן אמת שעל ידי אמירת 'ויכולו' מפרסם ומיידע היהודי את מציאות הבורא ומעשה בראשית בעולם,[46] אולם בזה לבד מדוע יתואר בלשון 'שותף' הרי מציאות העולם קיימת גם בלעדי הפרסום.

אלא שהאמת שמציאות העולם כפי שנבראה היא אינה כלי כלל שיתגלה בה אלוקות וגילוי האלוקות בה היא חידוש[47] כלומר באמירת ויכולו היהודי עושה ומקיים דבר חדש ולכן הוא נחשב שותף בדבר שיוצר ומחדש. אולם למרות זאת זה גופה הוא בכח העצמות שנמצא בו בנשמתו שלכן הלשון בחז"ל הוא: "מעלה עליו הכתוב" מפני שכח זה גופה ניתן לו מהעצמות.[15]

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

  1. ↑ ספר התניא אגרת הקודש סימן כ' וראה הביאור בזה במאמר באתי לגני תשכ"ב.
  2. ↑ ראה מאמר דיבור המתחיל: "זה היום" תשכ"ה (תורת מנחם - התוועדויות חלק מ"א בתחילתו) הטעם לזה שהאין סוף הוא מצד המאור שבעצמות וכח העצמות הוא מהעצמות ממש שלמעלה מהמאור שבו ולפי שהאור דבוק במאור לכן אינו מקבל את כח העצמות במציאותו ממש ולפי שא"א לחלק בהעצמות ח"ו בין מדרגיות לפיכך יש בו הכל.
  3. ↑ 3.0 3.1 ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקכח (מהדורה החדשה - עמוד תרצו).
  4. ↑ מאמר דיבור המתחיל תודיעני תש"ח פרק כ"ד
  5. ↑ מאמר דיבור המתחיל זה היום תשכ"ה. (תורת מנחם התוועדויות חלק מ"א עמוד 6.
  6. ↑ 6.0 6.1 לקוטי שיחות חלק טז עמוד 441 הערה 57.
  7. ↑ מאמר דיבור המתחיל יחיינו מיומיים תרצ"ד (ספר המאמרים תרצ"ד עמוד [דרוש מקור]) קונטרס 'עניינה של תורת החסידות' הערה 131
  8. ↑ ספר התניא פרק לו
  9. ↑ לקוטי שיחות חלק ו עמוד 73 ואילך חלק יב עמוד 74 ואילך.
  10. ↑ משנה תורה לרמב"ם הלכות יסודי התורה א, א.
  11. ↑ ראה בכל זה שיחת פרשת כי תצא תשמ"ט (תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט חלק ד עמוד 268).
  12. ↑ בפשטות אילו לא היה מציאות אמיתית (אלא דמיון בלבד שמציאותו האמיתית היא אלוקות) לכאורה לא היה צורך בכח העצמות דווקא מפני שאז העבודה היתה בלגלות את מציאותה האמיתית של הנברא ודווקא משום שמציאותו מנגדת באמת לאלוקות ממילא הבירור בו הוא חידוש לגמרי ביחס למציאותו והוא כמציאות חדשה ממש
  13. ↑ השייכות של היש הנברא אל העצמות הוא, שממנו כל מציאות אבל לא בתוכנו שהרי אדרבה בתוכנו הוא ההיפך מאלוקות.
  14. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יב עמוד 75 הערה 30. (מבאר שם את החידוש שבגילוי אחדותו בעולם ולכאורה הוא הדין בנידון זה) וראה ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד ה הערה 23 (מהדורה החדשה -חלק א עמוד 43) וראה גם תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט עמוד 727 הערה 60.
  15. ↑ 15.0 15.1 לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 73.
  16. ↑ לקוטי שיחות חלק כא עמוד 66.
  17. ↑ ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנה (מהדורה החדשה - סוף עמוד תסח).
  18. ↑ חלק יב עמוד 75 ובהערה 31.
  19. ↑ 19.0 19.1 19.2 19.3 ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנ"ד ואילך (מהדורה החדשה - עמוד תסז ואילך).
  20. ↑ לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 74.
  21. ↑ ישעיהו יד, יד. וראה ספר עשרה מאמרות מאמר אכ"ח פרק ל"ג, של"ה חלק תורה שבכתב סוף הדרוש צאן יוסף.
  22. ↑ לקוטי שיחות חלק ז עמוד 79. (וראה לקוטי שיחות חלק טו עמוד 247 הערה 38 וצ"ע)
  23. ↑ ראה ספר הזהר חלק ג דף עג עמוד א ושם דף צג תחילת עמוד ב וראה גם דברי חז"ל על הפסוק (שיר השירים ה, ב.)תמתי - תאומתי וראה לקוטי תורה שיר השירים (לד, ד לט, א.)
  24. ↑ לקוטי שיחות חלק יב עמוד 75 בהערה 30 בשולי הגליון.
  25. ↑ 25.0 25.1 25.2 ספר המאמרים תרפ"ה עמוד קנג (מאמר ד"ה גדולים מעשה צדיקים).
  26. ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ג (הרגיל) עמוד 93.
  27. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ה מעמוד 246
  28. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 478.
  29. ↑ לקוטי שיחות חלק ו שם וחלק יב שם ועוד.
  30. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 74 בסופו וצ"ע אם זה הכוונה.
  31. ↑ לקוטי שיחות חלק יב עמוד 73 ואילך, (ומשמעות שם (בפנים ובהערה 31) שבהמשכת העצמות בזה ב' עניינים א.כח העצמות שמתגלה בחידוש שפעלו ב'עולם'. ב.כח העצמות שמתגלה 'בהם' על ידי החידוש ועל ידי זה יש בכוחם להמשיך את העצמות בעולם.).
  32. ↑ לכאורה ההוספה בזה שיש כח העצמות בנשמות על כח העצמות שבהתהוות היש בקשר לעניין זה (המשכת העצמות בדירה בתחתונים) כלומר למה לא מועיל כח העצמות שבנברא לזה? הוא זה שהמשכת העצמות היא על יד 'עבודת הנברא' וצ"ע.[דרוש מקור]
  33. ↑ אלא שעדיין אין ההמשכה מצד עניינם של הנבראים שעניינם הגבלה וכו' ולכן ההמשכה באה בשני שלבים תחילה המשכת האור ששיך לעבודתם ורק אח"כ מתגלה העצמות שעל ידי העבודה. (שם בשיחה)
  34. ↑ ספר המאמרים תרס"ו עמוד תסח (מהדורה החדשה - עמוד תריז)
  35. ↑ לקוטי שיחות חלק טז ע' 478.
  36. ↑ לקוטי שיחות חלק יב עמוד 75 הערה 30 בשולי הגליון, חלק טז עמוד 478 וחלק ה' 246.
  37. ↑ תענית כה, א.
  38. ↑ בספר תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט חלק א עמוד 293 ואילך ובהערה 23.
  39. ↑ תורת מנחם - התוועדיות תשמ"ט חלק ד' עמוד 272 הערה 60.
  40. ↑ רש"י תחילת תזריע ממדרש רבה שם.
  41. ↑ שהלכות חיה ועוף התפרש בפרשת שמיני (ויקרא [דרוש מקור]) ואילו הלכות בקשר ללידת האדם בפרשה לאחריה פרשת תזריע (ויקרא [דרוש מקור]).
  42. ↑ מדרש הנ"ל, תלמוד בבלי סנהדרין לח, א.
  43. ↑ ראה תניא פרק כט (דף לו תחילת עמוד ב).
  44. ↑ לקוטי שיחות חלק ז עמוד 74 ואילך.
  45. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם או"ת
  46. ↑ כביאור המהרש"א שם בגמרא: "כי האומר ויכולו הוא מעיד על מעשה בראשית והרי הוא נעשה שותף עם הקב"ה כי בלתי עדותו לא יוודע עשייתו".
  47. ↑ ולפי זה יש לבאר לשון המהרש"א הנ"ל "שלא יוודע עשייתו" לא רק שבפועל לא נודע, אלא שמצד העולם 'לא שייך' שיוודע עשייתו, רק בכח היהודי.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=כח_העצמות&oldid=198940"