אבימלך (מלך פלשתים)
אבימלך מלך פלישתים היה בתקופת אברהם אבינו ויצחק אבינו.
שרשו ברוחניות היה מחסד דקליפה.
ענינו בקליפות וסטרא אחרא - הוללות וליצנות: כל אומה ולשון מאומות העולם שרשה מקליפה רוחנית מסוימת. כך גם פלישתים, מלשון 'פלשת', כמו מבוי מפולש הפתוח ומפולש מכל צד - מעבר לעבר, כך גם ענין ההוללות והליצנות שאינו בא אלא רק - מצד פתיחות הלב ביותר, בלי שום סיבה מהותית חיובית לשמחה, ולכן היא מיסוד הרוח בקליפת הנפש הבהמית.
כמו כל קליפה מסטרא אחרא, גם קליפה זו משתלשלת ונופלת ממקור מסוים בקדושה - מדת החסד והאהבה של אברהם אבינו, שהיא אהבה רבה להשם בשמחה ותענוגים באלקות, אך בריבוי השתלשלות והדרדרות בא לידי נפילה גמורה בהוללות וליצנות, שהוא ההיפך ממש מאהבה רבה ודביקות באלקות. לעומת זאת יצחק אבינו שהוא ממדת הגבורה, ענינו לעצור בעד הפתיחות וההשתוללות הבלתי מבוקרת של קליפת פלשת.
זו הסיבה שהבארות - מקור מים חיים - אשר חפר אברהם וסתמום פלישתים ומלאום עפר (הרומז לחומריות וגסות הסותמת ומכסה על גילוי אלקות), הנה, יצחק חוזר וחופר אותם ומתמודד עם קליפת פלישתים ואבימלך בראשם - ומנצחם.
לקריאה נוספת
- הרבי - לקוטי שיחות - חלק טו עמוד 118 ואילך.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")