משה חיים דוברבסקי
הרב משה חיים דוברבסקי היה מחברי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו שנאסר בעקבות פעילותו על ידי הנ.ק.וו.ד. ונשלח לגלות בסיביר. לאחר שחרורו מהגלות לא עמדו לו כוחותיו, והוא נפטר בברית המועצות בשנת תשי"ז.
תולדות חיים
הרב דוברבסקי נולד בעיירה פאדיבראנקא, למד בישיבות תומכי תמימים ולאחר נישואיו הפך לאיש עסקים אמיד שתמך בהרחבה בפעילות המחתרתית לשימור הגחלת היהודית בברית המועצות.
בשנת תרפ"ח התגורר בנאוי דערעוונא, מאוחר יותר עבר ללנינגרד שם נרדף על ידי השלטונות הרוסיים והוכרח לצאת לגלות. בשנת תש"ד זכה להיות מהמתעסקים בקבורתו של רבי לוי יצחק שניאורסון באלמא אטא.
עם סיום מלחמת העולם השניה היה מראשי המתעסקים בועד ההצלה של 'יציאת רוסיה תש"ו' ופעל להברחתם של אלפי משפחות חסידיות תחת זהות פולנית בדויה מגבולות רוסיה.
לקראת סיום המבצע התהדקה סביבו טבעת החנק של הבולשת הרוסית והוא ברח למקומות מסתור שונים עד שנתפס ונכלא, ובמשך זמן ארוך עונה בחקירות על מנת שיגלה פרטים נוספים על תעשיית הבריחה ויפליל חסידים אחרים.
על מנת שלא להישבר בחקירות או לפלוט בטעות שמות של חבריו בעקבות לחץ וייסורי תופת, היה מתרכז בחזרת פרקי תניא בעל פה, וכך היה מסיח את דעתו משאלותיהם של החוקרים. משראה שהדבר מסייע לו להישמר מלגלות את חבריו למחתרת, העביר עצה זו לחסידים נוספים אותם פגש בבית הסוהר ביניהם לרב משה גרינברג, וכך הצליחו החסידים לנצור את לשונם.
עם סיום החקירות שלא הביאו תועלת למשטרה החשאית, נשלח לגלות בסיביר שם נמק במשך שש שנים עד למותו של סטאלין בשנת תשט"ז.
הגלות הממושכת שברה את גופו, ולאחר שהשתחרר התיישב בצ'רנוביץ שם נותר עד לפטירתו תוך תקופה קצרה בשנת תשי"ז.