שמותיו של הקב"ה

שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

שמות הוי"ה הם שמותיו של הקב"ה, בהם נתכנה בתורה ובדברי חז"ל. מבואר כי הקב"ה עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה הקב"ה במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה.

שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי"ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. בקבלה מבואר כי שמות אלו הם שמות הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות.

ענין השמות

הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שהחכמה שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית המידות וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל".

ואעפ"כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל את עצמו להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת חסד וגבורה כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנקרא חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פי' שמספר בענותנותו שמשפיל את עצמו להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה אין ערוך אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל את עצמו להתלבש בבחינת חסד ונקרא אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שע"י ענוה והשפלה שהשפיל את עצמו להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול מה שאין כן מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל.

שמותיו של הקב"ה הם הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות שמתלבש בהן אור אין סוף ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "איהו וגרמוהי חד". היינו שם א"ל הוא בבחינת כלי החסד. ושם אלהי"ם הוא בבחינת כלי הגבורה ושם אדנ"י בבחינת מלכות.

שם הוי"ה הוא הפנימיות של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת האורות המתלבשים בתוך הכלים. כך בבחינת שם א"ל שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מאין סוף ברוך הוא להתלבש בו הוא בחינת שם הוי"ה. וכן גם בבחינת שם אלהי"ם שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו שם הוי"ה שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת הכלים, ושם הוי"ה הוא בבחינת האורות המתלבשים בהן. ולכן שם הוי"ה מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת שם הוי"ה הוא הממשיך את האור אין סוף להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא הממוצע בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים.

שבע שמות שאינם נמחקים

על פי תורת הנגלה, ישנם שבע שמות שאינם נמחקים: שם הוי"ה שהוא שם אדנ"י, שם א"ל, שם אלו"ה, שם אלהי"ם, שם אהי"ה, שם שד"י, שם צבאו"ת.

מבואר כי בכללות, שמות אלו הם שמות של הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות. בפרטות מבואר כי שם א"ל קשור לספירת החסד, כמו שנאמר "חסד אל כל היום". שם אלהי"ם קשור לספירת הגבורה, שכידוע שם אלהי"ם הוא מידת הדין לעומת שם הוי"ה שהוא מידת החסד. שם הוי"ה הוא בספירת התפארת, שהיא המשכה ממקום גבוה, ששם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, ועל ידיו ספירת התפארת מאחדת הפכים. שם צבאו"ת מכוון כנגד ספירות נצח והוד. שם שד"י מכוון כנגד ספירת היסוד. שם אדנ"י מכוון כנגד ספירת המלכות.

שמות מצורפים

מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא הקב"ה בצירוף של שם אחד או יותר, כגון הוי"ה אלהי"ם וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם הוי"ה אלהי"ם הוא שהארת אור אין סוף הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם הוי"ה נמשכת ומתלבשת בשם אלהי"ם, והתגלות זו היא בחינת השם הוי"ה אלהי"ם.

מבואר כי שלושת השמות א"ל שד"י, א"ל הוי"ה, וא"ל אדנ"י הם המשכה של שם א"ל, שהוא התיקון הראשון מי"ג תיקוני דיקנא אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות בי"ע. שכאשר שם א"ל מאיר ונמשך אל עולם הבריאה מתלבש בשם שד"י ונקרא א"ל שד"י, וכאשר מאיר ונמשך בעולם היצירה מתלבש בשם הוי"ה ונקרא בשם א"ל הוי"ה, וכאשר נמשך ומתגלה בעולם העשיה נמשך ומתגלה בשם אדנ"י ונקרא בשם א"ל אדנ"י.

שם אהי"ה

שם אהי"ה מוזכר בספר שמות "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון "אנא זמין לאתגלאה", לעומת שם הוי"ה שמורה על הגאולה.

מלויי שם אהי"ה

לשם אהי"ה ישנם שלושה מילויים:

שם קס"א

שם קס"א נוצר משם אהי"ה במילוי יו"דים: אל"ף ה"י יו"ד ה"י.

שם קנ"א

שם קנ"א נוצר משם אהי"ה במילוי ה"הים: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה.

שם קמ"ג

שם קמ"ג נוצר משם אהי"ה במילוי אל"פים: אל"ף ה"א יו"ד ה"א.

מילויי שם הוי"ה

לשם הוי"ה ישנם ארבעה מילויים עיקריים:

שם ע"ב

ערך מורחב – שם ע"ב

שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מילוי יו"דים מורה על החכמה, וזהו שארבע אותיות שם הוי"ה בצירוף זה הם במילוי יו"ד, ששם זה מורה על החכמה. בעולמות שם זה מתאים לעולם העקודים. שם זה ששייך לעניין החכמה לא שייך עניין שבירת הכלים כאמור "ימותו ולא בחכמה". שם זה הוא כנגד ספירת חכמה, וכנגד אבא עילאה בעולם האצילות.

שם ס"ג

ערך מורחב – שם ס"ג

שם ס"ג נוצר משם הוי"ה במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י. שם זה הוא גם במילוי יו"דים, מלבד הוא"ו שהוא במילוי אלפ"ים, לפי ששם זה מורה על ספירת הבינה שגם היא בתכלית הביטול, שכן חכמה ובינה הם "תרין ריעין דלא מתפרשין". אות הוא"ו של מילוי זה הוא במילוי אלפי"ם, שכן אות וא"ו בשם ב"ן מורה על התחלת המשכת הבינה, כפי שנעשית מקור למידות, ואז היא בבחינת מציאות. וזהו שבינה דינין מתערין מינה בסופה. מת שם זה שייך לעולם הנקודים ולעולם התוהו, ובו הייתה שבירת הכלים. שם זה הוא כנגד ספירת הבינה, וכנגד אמא עילאה בעולם האצילות.

שם מ"ה

ערך מורחב – שם מ"ה

שם מ"ה נוצר משם הוי"ה במילוי אל"פים: יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שם זה הוא כנגד זעיר אנפין, שכן אל"ף מורה על כללות ענין ההמשכה. שם זה הוא כנגד עולם הברודים, וכנגד עולם התיקון וכנגד עולם האצילות. מ"ה הוא הגימטריא של "אדם", ושם זה מורה על הביטול שיש באדם. שם בפרצופי עולם האצילות שם זה הוא כנגד זעיר אנפין.

שם ב"ן

ערך מורחב – שם ב"ן

שם ב"ן הוא מילוי של שם הוי"ה במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא במלכות ולכן הוא במילוי ההי"ן, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחינת המלכות. שם זה הוא כנגד עולמות בי"ע, העולמות שנפלו בשבירת הכלים. ב"ן הוא הגימטריא של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד ספירת המלכות.

ראו גם

• רמב"ם ספר מדע הלכות יסודי התורה. פרק ו' הלכה ב' - השמות שלא נמחקין.