אוירו של משיח
אוירו של משיח הינו מושג על יסוד לשון חז"ל 'רוחו של מלך המשיח'[1]. רוח, היינו אויר.
על פי המבואר בחסידות אויר מבטא את עצם החיות, ולכן 'אוירו של משיח' משמעותו עצם מציאות משיח.
בשלבי התגלותו של מלך המשיח, ישנם שני שלבים: 1. אוירו של משיח. 2. אורו של משיח. אוירו של משיח, רומז על עצם מציאותו של משיח, מכיון שאויר הוא הנותן את החיות לאדם, על כן אויר מורה על ה'עצם' ומהות הדבר עצמו. אורו של משיח מצביע על השלב השני בו המשיח מתחיל לפעול בעולם.
'אוירו' של משיח נעלה יותר מ'אורו'[2].
על ידי שהעם מקבל את המלכות של המשיח בהכרזת "יחי המלך", מביא את המשיח לשלב השני שיכול להתחיל לפעול בעולם[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ על הפסוק (בראשית א, ב): "והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום, ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". דרשו חז"ל (בראשית רבה, ב, ד): "רוח אלוקים" - זה רוחו של מלך המשיח
- ↑ שיחת הרבי, שבת פרשת תולדות תשנ"ב: "ויש לומר, ש"אויר (רוח) של משיח" הוא למעלה גם מ"אורו של משיח", כי, אור של משיח מורה על ההתגלות דמשיח על ידי פעולותיו (כמו "ילחם מלחמות ה'" עד ש"נצח", וכיו"ב), מה שאין כן אויר של משיח מורה על העצם (חיות) דמשיח, כלומר, התגלות מציאותו.. בתור מלך המשיח, ולאחרי התגלות מציאותו (אויר שבאין ערוך מאורו של משיח), מתחילה ההתגלות לעיני כל על ידי פעולותיו (אור של משיח)"
- ↑ שיחת הרבי הנ"ל: "ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועי"ז ולאח"ז באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'"