אחד ויחיד
אחד ויחיד הן שני צורות של התבטאות על כך שהבורא ית' נמצא לבדו.
פירוש המילים
אחד
התיבה אחד מורה על כך שהקב"ה אפילו לאחר שברא בריאה מורכבת וגדולה (לכאורה), עם כל זה לא נשתנה כי הוא זה, אלא עדיין הוא באחדותו, ואין כלל מציאות נפרדת ממנו.
יחיד
התיבה יחיד מורה על כך שהקב"ה נמצא לבדו בעולם וכלל לא יכולה להיות מציאות נפרדת ממנו ית'.
בקריאת שמע
בקריאת שמע רוצים לבטא את זה שהקב"ה הוא אחד יחיד ומיוחד, ואין כלל מציאות שונה שיכולה להפריע לו בזה, וא"כ לכאורה היה צריך לומר "הוי' יחיד", ומדוע אומרים "הוי' אחד" שמורה על כך שיכול להיות "שתים" רח"ל?
אך באמת דוקא אחד מורה על אחדות יותר מיחיד. כיון שיחיד הוא מציאות "טכנית" שהוא כעת יחידי, אך כאשר תתווסף (חלילה) מציאות נפרדת (ואצלנו - הבריאה), אזי זה נגע ביחידותו.
אבל האחד אומר, שאע"פ שישנה מציאות נפרדת (לכאורה), עם כל זה, עדיין מציאותו היא אחד ואין כל שינוי, והכל הוא רק צמצום לעיני העומדים מלמטה. ואין הוא אחד המנוי אלא אחד בעצם.