נחמן מהורדנקא
רבי נחמן מהורדנקא היה מתלמידי הבעל שם טוב, ונאמן ביתו[1].
נולד לאביו ר' יצחק, אחיו הי' רבי יעקב יהודה לייב ממזיבוז'.
רבי נחמן מהורדנקא זיכך את איבריו שיפעלו לפי רצון השם. פעם אחת דיבר הבעל שם טוב בשבחו ברבים, ורבי נחמן הרכין את אזניו לשמוע, מקרוב. התלמידים התפלאו על כך, והבעל שם טוב הסביר כי הוא ביקש משמים שלא ישמע דברים שאינם נצרכים לשמוע, וכן אינו שומע כאשר מדברים בשבחו, אך כאשר אני מדבר בדברי תורה הוא שומע אפילו מרחוק. [2]
הוא היה מחותנו של הבעל שם טוב, שכן בנו רבי שמחה, היה חתנה של מרת אדל. [3]
עלה לארץ ישראל עוד לפני שנת ת"ק יחד עם בנו שמשון חיים אך עוד באותה שנה חזר למז'יבוז.
לאחר מכן בשנת תקכ"ה עלו קבוצת חסידים בת כשלוש מאות משפחות, בראשות ר' מנחם מנדל מפרימשלאן, ר' נחמן מהורדנקא, ור' מנחם מנדל משפיטובקה לארץ ישראל.
נפטר בטבריה, ב' תמוז, בשנת תקכ"ה, פחות משנה לאחר עלייתו לארץ הקודש.
הערות שוליים
- ↑ בתואר זה מזכירו הבעש"ט במכתב הגניזה החרסונית, מכתב קל"ג
- ↑ שבחי הבעל שם טוב.
- ↑ שם ושארית ע' טז.