סטרדוב
סטרדוב (או סטארדוב; סטראדוב) היא עיירה בפלך צ'רניגוב, רוסיה. בעיירה היו מאות יהודים חסידים, רובם מקושרים לאדמו"ר המהר"ש.
קהילת חב"ד בעיר
העיר סטרדוב הייתה מיושבת במאות חסידי חב"ד המקושרים לאדמו"ר הצמח צדק. לאחר פטירתו בשנת תר"כ נטו הרבה מן החסידים אחר בניו השונים שהתחילו לנהוג באדמו"רות, כמו המהרי"ל מייסד שושלת קאפוסט ורבי חיים שניאור זלמן מייסד חסידות חב"ד-ליאדי. אך כעבור מספר שנים חזרו רובם ככולם של החסידים לחסידות ליובאוויטש ונעשו מקושרים לאדמו"ר המהר"ש.
ישיבת חב"ד
| ערך מורחב – ישיבת סטרדוב |
בעיר היתה פעילה ישיבת חב"ד עם מאות תלמידים מצטיינים, עד שנסגרה בשנת תרמ"ב בהוראת השלטונות בשל החשד של היותה קשורה בפשעים פלילים נגד חוקת הצבא.
בראשות הישיבה עמד הרב יהושע נתן העשל נטע גענסין.
משפט סטרדוב
|
| ערך מורחב – משפט סטרדוב |
| " | מידי דברי בעיר הזאת, אחשוב לא למותר לגלות טפח ממצב העיר הזאת ויושביה היהודים: כולם מחזיקי נושנות הם, לפנים הצטיינה העיר הזאת בסדריה הנכונים, בה היו גם ישיבות אשר חסו תחת צל כנפי החסידה [חסידות] אשר פרשה מוטות כנפיה על כל העיר מנער ועד זקן. אור ההשכלה לא התגנב בה מעודה.
וזה שלוש שנים נתבטלו הישיבות על פי פקודת הממשלה כי נמצאו בה אנשי און אשר נתנו את שם ישראל לקלסה לפני הממשלה ויחפאו על העיר עונולת ופשעים אשר עצמו מספור. הרה"ג ה' ניימרק יושב בבית האסורים שתי שנים, ועוד גם היום לא נקח ממשפטו זה המוכן להיות. מיני אז דרכי העדה פה אבלות. ריב כי יהי' לאיש עם רעהו בבית הכנסת או בחוץ יחפוש עליו עוולות ויחפיא עוונות חטעים ופשטעים על שאריו וקרוביו ויעלה קצץ הממשלה המקומית על כל ראשי העיר |
" |
– יה"ל בן דוד, "המגיד" | ||
בשנת תרמ"א (1981) הלשין על עדת החסידים בעיר יהודי משכיל תושב העיר בשם דוב לזרוב. לזרוב הלשין לשלטונות שהחסידים בעיר עוברים על חוקת הצבא ומשמיטים את בני משפחתם מגיוס, גם כשזה כרוך בזיוף מסמכים ושבועת שקר. המלשינות התמקדה ברב זלמן ניימרק, שהיה רב עדת החסידים בעיר, שלטענתו הוא הרוח החיה בכל פשעי החסידים. כמו כן קישר את אדמו"ר המהר"ש כמנהיג ה"כת".
בשיחת קודש שנשא הרבי[1] דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל רבותינו נשיאנו, ואצל אדמו"ר המהר"ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו[2].
המשטרה החלה בחקירת הפרשיה, כשלצורך כך נעצרו 80 מנכבדי הקהילה, ובהם הרב ניימרק ובנו יוסף יחזקאל, נסגרה הישיבה המקומית ונעשה חיפוש בביתו של אדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש.
כעבור שנתיים של חקירות אינטנסיביות נערך המשפט, כשבסופו זוכו מרבית הנאשמים כליל, והנאשמים הואשמו בעבירות קלות.
רבני העיר
בתחילה שימש ברבנות העיר והקהילה החסידית הרב זלמן ניימרק, עד לשנת תרמ"ב אז נאסר למשך שנתיים בשל ההלשנה. למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת ה'תרמ"ו עבר לגור בויטבסק שם קיבל הצעת רבנות[3].
בספר התחקיר של פישל שניאורסון "כוחה של סנגוריה" מסופר שבמשך עשר שנים לא חיפשו אנשי הקהילה רב אחר, ורק כעבור עשרים שנה הגיע הרב שניאור זלמן שניאורסון שהיה קודם לכן רב בעיירה ריפקה (פלך צ'רניגוב).
לעומת זאת בספר סיפורי התגלות חסידיים מסופר כי מיד כשהרב ניימרק עזב את העיר חיפשו אנשי הקהילה רב אחר, ושלחו משלחת לריפקה לבקש את הרב שניאורסון. אנשי הקהילה בריפקה התנגדו, והחסידים מסטרדוב שלחו מכתב לאדמו"ר הרש"ב שיורה לו לעבור אליהם. אדמו"ר הרש"ב נענה לבקשתם ושלח מכתב: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג". לאחר שהגיע לסטרדוב שלח לריפקא את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אחי סבו של הרבי.
בשנות המהפכה שעברו על רוסיה עבר לכהן ברבות הומיל.