החכמה מאין תמצא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספירת החכמה היא הדרגה הראשונה בסדר ההשתלשלות. וכיון שכך הופעתה היא בדרך חידוש.

דהיינו, החכמה נבראה בדרך של יש מאין, היש הוא עולם האצילות ותחילתו בחכמה. והאין הוא הכתר שנעלה ממנו ובו נמצא כח הבריאה.

וכך מפרשת החסידות פסוק זה והחכמה, מאין דכתר תמצא.

דרגת האין היא אחת שלושת הראשים שבאריך אנפין.

דרגת משה רבינו ובעבודה

הגמרא במסכת סוטה אומרת[1] שכאשר הסתלק משה רבינו הספידו הקב"ה "והחכמה מאין תמצא".

כלומר, החכמה היא התורה, והיא נמצא דוקא במשה רבינו כיון שהוא היה "עניו מכל האדם אשר על פני האדמה".

וכן הוא בעבודת ה', שחכמת התורה נמצאת דוקא במי שבטל, ולכן ההלכה היתה בכל פעם עם דוד המלך כמ"ש בגמ' על הפסוק "והוי' עמו" - שהלכה כמותו בכל מקום. וזה היה מפני שדוד היה בטל לאלקות.

בעולמות

בבעולם האצילות מקננת ספירת החכמה. וכיון שכך, הוא בטל לאלקות. ולכן דוקא הוא יכול להיות כלי למציאות האלקית שמתגלה בו באופן גלוי, ולא כבעולמות בי"ע ששם הוא אור של תולדה.

בכל עולם ספירת החכמה נקראת היכל קודש הקדשים של עולם זה, כיון שבה מתלבשת האלוקות של העולם הנמשכת מהעולם שלפניו. וזאת (כנ"ל) מפני שהחכמה בטילה לעולם שלפניה.

  1. דף יג, א.