דובער קרסיק (קרלביץ')

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־11:20, 3 באפריל 2013 מאת חצקל (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הרב דוב בער קרסיק חי בתקופת אדמו"ר המהר"ש והיה חסידו. נפטר בשנת תרנ"ט או תר"ס ומנחותו כבוד ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב דוב בער קרסיק חי בתקופת אדמו"ר המהר"ש והיה חסידו. נפטר בשנת תרנ"ט או תר"ס ומנחותו כבוד בעיירת רבנותו קראלאוויץ.

עברו התורני

היה גאון עצום ומחשובי חסידי חב"ד בדורו, כיהן כראש ישיבה בעיר וואלקאוויסק, לאחר מכן שימש כרב ואב"ד בעיר הולסק ולאחמ"כ ישב על כיסא הרבנות בעיר קראלאוויץ ושם נפטר (לאחר פטירתו כיהן ברבנות חתנו הרב שמריהו מעדאליע)

היה גם סופר סת"ם וכתב והכניס ספר תורה לבית כנסת של קראלאוויץ. בשנת תרס"ה התחוללו פוגרומים בעיר והפורעים נכנסו לבית כנסת והשחיתו את כל הספרי תורה ובדרך נס הספר שלו נשאר שלם.

עברו החסידי

היה חסיד שמח מאד. נכדו ר' אייזיק קרסיק מעיד עליו שהיה מקפיד על מצוות עד דלא ידע מאד ופעם אחת ישב בפורים בבוקר אחר התפילה וקריאת המגילה ואמר לחיים על כוס יי"ש ואמר כלפי עצמו "שייגעץ דו ויס טנאך מסתמא" (פרא אדם אתה כנראה יודע עדיין להבדיל) בין ברוך מרדכי לארור המן ואמר שוב לחיים עד שהשתכר לגמרי ונפל על השולחן.

מקור השם קרסיק

הוא הראשון שנשא את השם קרסיק לפני כן היה שמו רובינסון, הסיבה שהחליף את שמו מכיון שבאותה תקפוה מי שהיה בן יחיד קיבל פטור מהצבא ולכן החליף את שמו שיחשבו שהוא בן יחיד.

חיבוריו

חיבר ספרים רבים

פתחי עולם ומטעמי השולחן על ארבעת חלקי השו"ע ובו פסקי דינים הלכה למעשה עם שורש ויסוד ההלכה

מאיר עיני סופרים הלכות סת"ם

דקדוקי סופרים הלכות סת"ם

הליכות עולם על כמה מסכתות

הליכות עולם לחברא קדישא

טיב שמות גיטין

הליכות עולם הגהות על הרמב"ם

נתיב ההוראה

שער טהרה

הכשר שחיטה ובדיקה

לקריאה נוספת