טלוויזיה
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון כללי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
בתחילת שנות השי"נים הומצא כלי תקשורת חדש, טלוויזיה שמו. דרך כלי זה מועברים שידורי קול ומראה דרך לווינים, ובעיקר אלו תוכניות בילוי, תרבות ופנאי.
הרבי אומר, כי הטלוויזיה הינה פרצה גדולה שאין כמוה, כיון שעד עתה הכומר היה בכנסיה והיהודי בבית, ואילו עתה ע"י הטלויזיה מכניסים את הכומר הביתה (רח"ל).
זאת בנוסף לכך שע"י מראות אלו נכנסים ענינים בלתי רצויים לראש של האדם (והסכנה גדולה יותר כאשר הוא קטן), ואכןמקרים רבים של הרג ורצח בני-אדם התרחשו, על ידי כלי משחית זה, והכל מודים שאחת הסיבות לכך היא – ה"טלוויזיא" והסרטים, שבהם מתבוננים בבני-אדם ההורגים ויורים זה בזה.
עד שאפילו הגויים יצאו עתה ברעש נגד ה"טלוויזיא", המביאה הרס וחורבן על הילדים, וחושבים כיצד לחזור מזה עד כמה שאפשר. אבוי לנו שבני ישראל צריכים ללמוד מהגוים.
הפרכת טענות השונות
ישנם הטוענים כי זהו ענין של הכרח, שמוכרחים להזיקה בבית לצורך ידיעת החדשות והדומה.
אולם אינם חושבים מה הי' מצב העולם לפני עשר שנים (זמן אמירת שיחה זו היתה בתשי"ד), לפני שהופיעה ה"טלוויזיא"? וכי אז לא התנהל העולם עם כל הענינים?!
אפילו אם יחשוב אדם שהוא יסתכל רק בתכניות ה"דתיות" של ה"טלוויזיא", שבהן מותר להסתכל?
אך כיצד יכולים ההורים לערוב לילדיהם שלא יסתכלו בתכניות אחרות, שבהן אסור להסתכל, בטענה, שמכיוון שההורים מסתכלים ב"טלוויזיא", יכולים גם הם להסתכל במה שברצונם! ובפרט כאן באמריקא, שהילדים אינם שומעים כ"כ בקול הוריהם...
ומי יכול לערוב עבור ההורים עצמם, שהם עצמם לא ייכשלו; היום מסתכלים הם בתכנית המותרת, ומחר יחטפו מבט קצר על תכנית אחרת, ולאט לאט יהי' "הותרה לו" לגמרי.
ריעותא נוספת תצא מזה בנוגע לאנשים אחרים – שיידעו שלפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא", עם היותו עטור זקן מלא, והרי הלה לא יידע אם שם מסתכלים רק בתכניות שבהם מותר להסתכל, והוא יסתכל בכל התכניות, אפילו אלו שאסור להסתכל בהם, על סמך ה"היתר" של הראשון.
בנוסף לכך, מה ששואלים: מדוע לפלוני בן פלוני יש "טלוויזיא"? וגם ליהודים יראי-שמים, ואפילו ליהודים חסידיים, וא"כ, יש להביט עליהם, הרי זה, למשל, כמו שבגשמיות ישנם רמ"ח אברים, ולא כל האברים בריאים אצל האדם, אצל א' חלש כח הראי', אצל חבירו אבר אחר, וכדומה – וכי יאמר אדם, שמכיוון שפלוני חולה בעיניו, צריך גם הוא להיות חולה בעיניו?!...
וכן הוא גם ברוחניות: אין אדם שהוא בשלימות, אלא עושים כפי היכולת בקיום התורה והמצוות. וא"כ, לשם מה ללמוד מהזולת ענין בלתי-רצוי?
כל אלו שיש ברשותם "טלוויזיא" – הרי אף אחד מהם לא יאמר שקנה זאת כדי שעי"ז יתוספו אצלו יראת שמים ומדות טובות. לכל אחד יש "תירוץ" על כך – אם עבור רהיט כלשהו ("אַ שטיק פאָרניטשער") בבית, או בגלל האשה, או שאומר שקיבלה במתנה, ומה יעשה – האם יזרקנה?..
הבאת ענייני שלוש עבירות החמורות לבית על ידי הטלוויזיה
הרבי הוסיף, שפעם נהגו להזהר שלא לעבור בסמוך לבית-תיפלתם, והיו מעדיפים ללכת מסביב. אמא לא היתה מניחה לבנה להתקרב לבית-תיפלתם, או לראות שתי וערב. ואילו היום – הרי ע"י ה"טלוויזיא" מביאים אל תוך הבית את בית-תיפלתם, את ה"גלח" ואת השתי וערב רח"ל!
כמשל, רב צעיר אחד, דוקא הגון וירא-שמים מישיבה אדוקה בתומ"צ, סיפר שהוא מקשיב ומסתכל ב"טלוויזיא" בכל יום מהשעה 12 עד 1. בזמן זה מדבר "גלח", ומדרשתו ("ספּיטש") של ה"גלח" לומד הוא מה לדרוש בבימה אצלו בבית-הכנסת! – הוא אמר זאת בתמימות, ואף חשב שהוא עושה זאת לשם שמים, כדי שיהי' לו מה לדרוש בביהכנ"ס, והוא עצמו כלל אינו מרגיש את האיסור הגדול שבזה.
פעם היו מוסרים נפשם שלא לשמוע את דרשתו של ה"גלח", והיום, ע"י ה"טלוויזיא", מביאים את ה"גלח" הביתה, ועוד מכניסים זאת בקדושה – "לשם שמים"...[1]