אהרן מסטרשלה
רבי אהרן סג"ל הורוביץ הלוי (או אהרן מסטרשלה), (נולד בתקכ"ו בערך ונסתלק בתקפ"ט) היה מגדולי חסידיו של אדמו"ר הזקן, לאחר הסתלקותו פתח חצר נפרדת עקב חילוקי דעות עם אדמו"ר האמצעי.
בצל אדמו"ר הזקן
רבי אהרן נולד לאביו ר' משה (דור שביעי לשל"ה הקדוש) באורשע שברוסיה הלבנה, כבר בילדותו מאס במשחקי בני גילו והתמסר לתורה ולעבודה, עוד בשנות בחרותו התקשר לאדמו"ר הזקן ונעשה כבן בית אצלו ומגדולי תלמדיו, אדמור הזקן אף הטיל עליו את הדרכת בנו אדמו"ר האמצעי והדרכת חסידים רבים. בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושימשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו, ובמצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים משמו. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן נרתם לאסוף סך כסף אדיר לפעול לשחרורו אצל השילטונות.
בעת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הופקד רבי אהרן על ידי אדמו"ר הזקן להדרכת החסידים המבוגרים, ואדמו"ר האמצעי היה מופקד על הדרכת החסידים הצעירים. שכן, רבי אהרן היה מבוגר מאדמו"ר האמצעי בעשרות שנים.
במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד איתו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה.
בשנותיו האחרונות של אדמו"ר הזקן בגלל סיבות שאינן ברורות, הובאה עליו דלטוריה בפני אדמו"ר הזקן, ורבי אהרן נאלץ להעתיק את מקום מושבו בחזרה לסטראשעלא. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, ומאז הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בינו לבין אדמו"ר האמצעי שגרמו למחלוקת לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן.
לאחר ההסתלקות
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן החלה מחלוקת עצומה בינו לבין ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן - אדמו"ר האמצעי. ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של אדמו"ר הזקן ופתח את חצרו בסטרשלה והחל לנהוג במנהגי אדמו"רות. רובם של החסידים הלכו אחר אדמו"ר האמצעי אך היו רבים שהלכו אחרי רבי אהרן. עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לשני דברים מרכזיים: העבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ותפילה בצעקות, ובאופן של פנימיות אמיתית דווקא. ואילו אצל אדמו"ר האמצעי לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. מחלוקת נוספת היתה ביחס לרבי ולחסידות, שכן רבי אהרן טען שהעיקר הוא תורת החסידות ועניין הרבי היא רק לעזור להגיע אל החסידות ואין הכרח לדבוק בדרכי הרבי, ואילו אדמו"ר האמצעי טען כי הרבי הוא העיקר וחשיבות רבה להתדבק בדרכיו.
בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, בעיקר על ספר התניא לרבינו הזקן, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ה' ויראת ה'. ספרים אלו מבארים את תורת אדמו"ר הזקן, ומבטאים עמקות עצומה בתורת החסידות בכלל ושל אדמו"ר הזקן בפרט.
לאחר פטירתו של ר' אהרן עלה בנו רבי חיים רפאל כממשיכו לנשיאות, אולם לאחר שלא האריך ימים על ממלכתו חזרו רוב חסידיו לחסידות חב"ד והיו כאלו שנשארו ללמוד את תורתו וללכת בדרכיו ללא רבי ומנהיג.
מצבתו
בטבת שנת ה' תשע"א נתגלה שבכפר "סטראשעלע" מקום קבורתו, וזאת עפ"י עדות זקני הכפר "שבמקום זה קבור רב גדול שהיו באים הרבה להתפלל אצלו" עפ"י הדברים האלו הוקמה על ציונו מצבה חדשה.
הוצאה לאור של תורתו
באחת הסעודות בביתו של הרבי הריי"ץ ומאוחר יותר אצל הרבי, ביקשו להוציא לאור את ספריו ומאמריו הרבים שעדיין לא נדפסו והם ספונים בספריית חב"ד בכתבי-יד רבים, הן מצד ההשכלה הרבה שבהם והתועלת שיש בהם תועלת רבה לעבודת ה', וכן מחמת שמצב הדפים בהם מלכתחילה איננו טוב ובחלוף הזמן מצבם מחריף לאין-שיעור. אולם עד כה לא בא הדבר לידי פועל.
ספריו
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה.
- שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
- עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, ה'תר"ב-ה'תרכ"ו.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), ה'תרכ"ו.
- ספר שער התפילה - אבד. ויש הסבורים כי הוא נמצא בכתב-יד בספרית חב"ד.
ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים. משכך, מאז שנות השבעים, קבוצת אנשים הרימו את הכפפה והדפיסום במהדורות נוספות, ובהפצה נרחבת, כנראה על ידי חוגים המקורבים לחסידות סאטמר.