פדיון נפש
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | ||
| אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
פדיון נפש (נקרא בקיצור פ"נ) הוא מכתב של חסיד לרבי מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו.
בעבר היה נהוג בקרב חסידים לכתוב בתחילת הפ"נ את הנוסח "אנא לעורר רחמים ממקור הרחמים כמ"ש בתשובת מהרי"ב ז"ל", אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן.
פ"נ
פ”נ (בשמו המלא ‘פדיון נפש’) הינו מכתב בקשת ברכה מהחסיד אל הרבי. בלשון חסידי חב"ד מכתב זה נקרא ‘פדיון נפש’, ואילו אצל חסידים אחרים נקרא ‘קוויטל’.
הלשון ‘פדיון נפש’ נגזר מלשון ‘פדיה’ ו’חליפין’; כמו במצוות פדיון הבן ופדיון פטר חמור שמצוותם היא לתת לכהן תחליף לבן או - להבדיל - לחמור השייכים לכהן מדין תורה, כן העניין הוא בפ”נ. לפדות ולהחליף. אם ח”ו נגזר משהו בלתי רצוי על האדם - הרי שבקריאת הפ”נ על ידי שהצדיק - פודים ומהפכים את הרע לטוב.
הרבי התבטא פעם בקשר למעלת הפ”נ הנכתב לחמיו, הרבי הריי"צתבנית:הערת שוליים: “"כ"ק מו"ח אדמו"ר יצא ממקומו גן עדן וילך אל בית דין של מעלה על מנת לבקש..."” היינו שבזכות הפ”נ, הצדיק מבקש כביכול מבית דין של מעלה לתקן ולשנות את דינו של כותב הפ”נ מרע לטוב.
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב יום הדין, ראש השנהתבנית:הערת שוליים ויום ההילולא.
לפ”נ ישנה גם משמעות נוספת והיא - ביטוי התקשרות של חסיד לרבי. כשחסיד כותב לרבי פ”נ הוא מעיד בכך על התקשרותו וקבלתו המוחלטת את מרות הרבי בנפש רוח ונשמה ויותר מכך. מאידך - כשהרבי מקבל את הפ”נ וקורא אותו - זהו אות כי הרבי מקבל את החסיד כאחד ממקושריו, ו’פורש את חסותו’ על החסיד.
פדיון-נפש כללי
פדיון-נפש כללי" נכתב על ידי מספר חסידים יחד, למטרה משותפת. לראשונה כתבו חסידים פ"נ כללי בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר זקני החסידים ניגשו אל אדמו"ר הריי"צ) ונתנו לו פ"נ כללי עבור הרבי וביתו, ועבור כלל ישראל.
בערב ראש השנה מידי שנה בשנה נכנסו זקני החסידים אל הרבי והגישו לו 'פ"נ כללי', ובו ביקשו "לעורר רחמים רבים על כללות בית חיינו ועל כ"ק אדמו"ר בעצמו...".
סגולת הפ"נ
אדמו"ר מוהר"ש אמר פעם לבנו אדמו"ר הרש"ב: העולם סובר שלקיחת פדיון הוא דבר קשה ושייך רק לרבי, האמת היא שזה ביכולת כל יהודי, על ידי אמירת שבח על השני, אלא שזה צריך להיות מתוך אמת. מאות מלאכים מחכים בראש השנה, שיהודי יאמר שבח על השני, שכן המלאכים יודעים, שהקב"ה מתאוה לשבחם של ישראל, לא לתפילתם של צדיקים, כי אם לשבחם של ישראלתבנית:הערת שוליים