מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן הוא שיטה ידועה לבניית מקוואות חמים, אותה ייסד אדמו"ר הזקן, ובה השתמשו רבבות חסידי חב"ד במשך עשרות רבות של שנים. שיטה זו גררה תגובות רבות מכל הפוסקים בדורו. כיום אין צורך להשתמש בעצה זו, שהייתה נחוצה רק במקומו, בעקבות החיסרון במקוואות ובמי גשמים.
השיטה היא, לקחת חבית גדולה, לנקב חור בתחתיתה, להטיל אותה אל המעיין, ולחבר אותה בשלשלאות שלא תפול. על פי הוראת אדה"ז יש להקפיד שלא תהיה החבית "כלי" לפני קביעתה במקום המקווה, ועל פי הסבר אדמו"ר הצמח צדק, הטעם הוא כדי לצאת ידי חובת דעת הראב"ד שסובר שאי אפשר לטבול בכלים בשום פנים ואופן, גם אם מנקבים בה נקב כשפופרת הנוד.
בנוסף, יש לעשות בתיבה חור של טפח על טפח כדי לבטלה מתורת כלי. ואף שלא היה עליה תורת כלי בתלוש כהוראת אדה"ז. כגון שהתיבה הוקמה רק בלאחר חיבורה לגפנות המקווה, שהיו מחברים עמודים עם חורים ורק לאחר חיבורה לדפנות המקווה היו מוסיפים את נסרי העץ להשלים את התיבה, למרות זאת הורו רבותינו נשיאינו שיש להחמיר לנקב טפח על טפח להוציאה מתורת כלי, מכיוון שישנם הסבורים שבדינים מהתורה, אין ההיתר של "קבעו לבסוף חקקו", וגם אם עשו את הכלי לאחר חיבורו בקרקע, אסור שהוא יהיה כלי[1].
הערות שוליים
- ↑ שות צמח צדק יו"ד סימן קע"ב.