מרדכי שלום יוסף פרידמן
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (ה"כנסת מרדכי") האדמו"ר מסדיגורא, נולד בי"ז בכסלו תרנ"ז לאביו רבי אהרן בעל "קדושת אהרן", שהיה דור שלישי בן אחר בן לרבי ישראל מרוז'ין.
בצעירותו היה מתמיד נפלא ובגיל בר מצוה כבר סיים את הש"ס. בשנת תרע"ג בהיותו בן שש עשרה שנים ישב על כסא אביו כאדמו"ר מסדיגורה, כאשר גם עשרות חסידים קשישים, ובתוכם כאלו שזכו להיות במחיצת רבי ישראל מרוז'ין, מקבלים את מרותו. החל מראשית כהונתו זכה שגדולי התורה והיראה נהרו מערים רחוקות לחסות בצילו. האדמו"ר נודע כבר באותם הימים כעילוי מופלג שלא פסק פומיה מגירסא, ונתפרסם גם במעשי החסד והצדקה שלו.
בשנת תרע"ד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קבע מקום מושבו בווינה[1], שם הקים מוסדות תורה וחסד, ואח"כ פעל רבות להקלת מצוקתם של בני ישראל באירופה לאחר המלחמה.
בהיותו בן ל"ב שנים, הוכתר בכנסיה הגדולה השניה של אגודת ישראל, כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבאד בשנת תרצ"ז היה מראשי המדברים.
בשנת תרצ"ג ביקר בפעם הראשונה בארץ הקודש, ובתרצ"ט לפני פרוץ מלחמת העולם השניה החליט להתיישב בה. הוא פעל רבות בכל תחומי ההנהגה של ביצור חומת הדת והפצת התורה, הקים מרכז תורני חסידי חשוב בצפון תל אביב, ואלפים נמשכו אל האור שבקע מבית מדרשו. מחדרו פעל רבות לאחדות המחנה של שומרי התורה על כל פלגיהם. בד בבד עם הרחבת פעילותו בתל אביב החל להקים את מרכז חסידות סדיגורה בירושלים, שנעשתה עד מהרה למרכז של תורה וגמילות חסדים. בלילו האחרון קרא עם אחד מתלמידיו סדר ק"ש ווידוי, בבוקר כ"ט ניסן תשל"ט ביקש כוס מים ובברכת שהכל פרחה נשמתו. מנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים נחלת יצחק. דברי תורתו נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
היה בידידות גדולה עם בית ליובאוויטש. הוא אף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ, ובמהלך השיחה דיברו אודות ספרו של אביו ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח אל הרבי הריי"צ את הספר, ובמענה קיבל אגרת תודה. כמו כן עסק יחד עמו בעניני הצלת נפשות ברוסיה, ואף על כך התפרסמו אגרות הדדיות שהחליפו ביניהם.
האדמו"ר התגורר מספר שנים בארה"ב בשכונת קראון הייטס, ובית מדרשו היה לא הרחק מ770. ידוע על פעמים מספר שנפגש עם הרבי. הוא עודד את פעולות ליובאוויטש, חתם על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש, וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם לי"א ניסן תשל"ז.
אחד מחסידי סדיגורא, התנצל בפני רבו שבנו[2] רוצה להיות חסיד חב"ד. הגיב האדמו"ר: "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר" - הוא בחר לעצמו "חיידר" טוב".
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 96-91.