שמריהו יהודה לייב מדליה
הרב שמריהו יהודה לייב מדליה (תרל"ב - כ"ה ניסן תרח"צ) היה רב העיר מוסקבה, ומגדולי חסידי חב"ד שפעלו יחד עם אדמו"ר הרש"ב לטובת כלל יהדות רוסיה. נעצר על ידי המשטרה החשאית ברוסיה, ונידון למוות בירייה בעוון הפצת יהדות.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרל"ב למשפחה של חסידי קאפוסט, ולמד בישיבת סלבודקה, שם התפרסם בשם "העילוי מקרטינגה".
בבחרותו, הסתופף אצל האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ושם גם התחבר לרב שלמה יוסף זוין, והמשיך עמו בקשרי ידידות ועסקנות לאורך השנים בהם כיהן ברבנות בערים השונות ברוסיה, והשתתף באסיפות ממשלתיות להטבת מצב היהודים.
בשנת תר"נ נשא את מרת דבורה, בתו של הרב דובער קרסיק רב העיירה קרלביץ, והתמנה (בשנת תרנ"ה) לכהן כרב של העיר טולה שברוסיה. לאחר פטירת חמיו, עבר לכהן ברבנות העיר קרלביץ, ובשנת תרס"ג הבקש לכהן ברבנות העיר קורליצ'י, שם כיהן כרב העיירה במשך שנתיים, אז עבר לוויטבסק וכיהן כרב העיר.
בשנת תרע"ח נאלץ לעזוב את עיר רבנותו בויטבסק בעקבות רדיפות של אנשי המשטרה החשאית, ונדד במספר מקומות עד שהגיע לעיר מוסקבה, שם כיהן כרב בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה
ב-ב' שבט תרצ"ח, נתפס על ידי המשטרה החשאית ושלוש חודשים לאחר מכן נשפט, ונידון למוות ביריה. פסק הדין בוצע למחרת המשפט, ביום כ"ה ניסן תרצ"ח.
במשך שנים רבות לא נודעו עיקבותיו, ורק בשנת תשכ"ד התקבלה הודעה רשמית למשפחתו מטעם ממשלת רוסיה כי שמו של אבי המשפחה טוהר.
עסקנות ציבוריתעריכה
מתוקף תפקידו כרב העיר וויטבסק, עסק רבות בפעילות ציבורית להטבת מצב היהודים ברוסיה, והיה שליחו של אדמו"ר הרש"ב לפעולות חשאיות, ולאסיפות הרבנים השונות.
במאמר אודות הרב מדליה, שהתפרסם ב"ספר ויטבסק", על פי חומר שנמסר מבנו, ר' הלל, כתוב: "האדמו"ר מלובביץ היה מחבב את הרב [מדליה] מאד והיה מגדיר אותו בלשון חסידים: תפארת שבתפארת" (ספר ויטבסק, עמ' 195).
בשנת תרס"ט השתתף באסיפת הרבנים בוילנא, ונשלח כנציגו של אדמו"ר הרש"ב להשתתף בועידת ההכנה של הרבנים הדתיים שהתקיימה בורשה.
בשנת עת"ר השתתף בכנס רבני רוסיה שהתקיים בפטרבורג, כנציג הנבחר של פלך ויטבסק (יחד עם הגאון מאיר שמחה מדווינסק).
בשנת תער"ב השתתף בכנס היסוד של אגודת ישראל, והביא לשם את דעתו הברורה של אדמו"ר הרש"ב המתנגדת לציונות.
בשנת תרע"ז התמנה כחבר הנשיאות של ועידת 'מסורת וחירות'.
בחודש שבט תרפ"א שימש כסנגור במשפט שהתקיים נגד תלמודי התורה והגן בחירוף נפש על ה'נאשמים' במשפט[1].
בשנת תרצ"ג התמנה כרב העיר מוסקבה כמחליפו של הרב יעקב קלמס[2]. בתפקידו זה כיהן ביד רמה ועורר במסירות נפש את באי בית הכנסת ארכיפובה שבו התפלל, לא להתחשב בקשיים שמערימה המשטרה החשאית, ולהמשיך לשמור תורה ומצוות חרף כל המניעות והעיכובים.
משפחתועריכה
לרב מדליה היו שישה בנים ושש בנות. ביניהם:
- בנו, הרב אהרון שלמה מדליה - חתן ר' אברהם חיים קצנלבויגן, שהיה רב ברוסטוב. נפטר בלנינגרד בשנת תש"ג, בגיל 46.
- בנו, הרב משה מדליה - החליף את אביו ברבנות העיירה טולה, ולאחר מכן כרבה של העיר רוסטוב. בשנת תרצ"ו נתפס על ידי המשטרה החשאית, ונרצח על ידה.
- בנו, הרב הלל מדליה - רב העיר אנטוורפן בבלגיה, וממנהיגי תנועת המזרחי באנגליה.
- בנו, ר' בערל מדליה
- בנו, ר' אברהם מדליה
- ביתו, איטה - אשת הרב משה בנדיט מינסטר, ממנהלי ישיבת סלבודקה.
- ביתו, ברכה - אשת ר' מאיר רבינוביץ'.
לקריאת נוספתעריכה
- ספר "וויטבסק", ע' 193 ואילך
- שניאור ברגר, בשורה שגויה
בתוך שבועון בית משיח גליון 951 - כסלו תשע"ה
קישורים חיצונייםעריכה
- הקדמה לספר 'שילה'. ספר זכרון שיצא לאור על ידי 'מכון ירושלים' בעריכת הרב שלמה יוסף זווין, לזכר נשמת הרב שמריה יהודה לייב ובנו הרב הלל מדליה (ראשי תיבות 'שילה').