שיחה:תלמוד

הוספת נושא
שיחות פעילות

הערך הזה מיותר! מה שייך לתלמוד בבלי שיעבור לשם ומה ששייך לתלמוד ירושלמי שיעבור לשם. הערך הזה צריך להיות 'פירושון' לשני הבבלים. --חיים נהר (שיחה) 20:06, 18 אוקטובר 2009 (IST)

באופן אישי נראה לי שבהחלט יש מקום לערך נפרד על התלמוד, בו יובא עניין התלמוד בכללותו (תלמוד הוא בבריאה וכו'), ושני ערכים נפרדים לתלמוד בבלי ולתלמוד ירושלמי, בהם יבואר עניינו הספציפי של כל תלמוד. --chabadnik - שיחה 21:12, 18 אוקטובר 2009 (IST)
הבעיה ששלושת הערכים הנ"ל אין בהם כמעט תוספת אחד על השני. וכל הנאמר באחד נשנה גם בשני. א"כ עדיף שלפחות לא ישלש. וגם עקרונית לא נראה לי שיש משהו ששיך ל"תלמוד" ולא יתאים ל"תלמוד בבלי" או "תלמוד ירושלמי" כך שהערך אינו בו חידוש, אלא, כפי שכבר כתבתי - פירושון. --חיים נהר (שיחה) 21:39, 18 אוקטובר 2009 (IST)
ואיפה תכניס את הענין של תלמוד בבריאה - בשלושתם? תמה תמה אקרא, אבל בהחלט יש להאריך את הערכים למקסימום ואז לחלק, אין טעם לכתוב שלושה ערכים קצרים- זה רק דעתי, וכבר דנו בזה גדולי הדור באולם הדיונים--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 04:49, 10 במרץ 2010 (UTC)

במחילת כל הזקנים לדעתי - חייב להיות ערך נפרד ונרחב שמפרט מהו התלמוד, לפי הגדרת הרמב"ם, שו"ע אדה"ז, תורת החסידות, תורתו של משיח ומבט ההיסטוריה. קודש לנשיא הדור! - שיחה, 14:37, כ"ח בתמוז, ה'תש"ף.

זה לא יכול להיכנס לתחילת הערך הזה? ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 21:01 • כ"ח בתמוז ה'תש"ף
תסתכל למעלה... קודש לנשיא הדור! - שיחה, 17:05, כ"ט בתמוז, ה'תש"ף.
אתה מתכוון שהערך הזה יהיה פירושונים? כי מה שכתוב כרגע בערך (בהנחה שהוא לא עומד להימחק) יתאים אם מה שאתה רוצה להכניס אליו ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 20:59 • כ"ט בתמוז ה'תש"ף
לדעתי בערך זה יש להרחיב את ענינו הכללי של התלמוד(בבריאה וכו') כמו שהזכירו לעיל. וכן להביא בכותרות משנה את תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, ולהוסיף קישור לערך מורחב של בבלי לחוד וירושלמי לחוד (כמו שכבר עשו בירושלמי). באם מישהו חושב אחרת ממני, שיכתוב, ואם אכן כך יהי, אעלה זאת בל"נ לאולם הדיונים.--יוסף יצחק קעניג 02:34, 2 במאי 2024 (IDT)

ירושליםעריכה

בערך כתוב על התלמוד ירושלמי: "שנכתב על ידי היושבים בארץ ישראל ובעיקר בירושלים". אולם יש להעיר כי התלמוד הירושלמי נערך וסודר בישיבת טבריה בראשותו של רבי יוחנן מסדר הירושלמי, ובאותו זמן הייתה ירושלים חרבה. ראו בהקדמה לספר עלי תמר להסבר הטעם למה התלמוד של ארץ ישראל נקרא על שם ירושלים, אם בשביל לתת כבוד לירושלים החריבה, או על שם שהמקור והנביעה של כל התורה שבעל פה מירושלים שלפני חורבן הבית. בכל אופן הנושא טעון ליבון נוסף, ולא באתי אלא לעורר ולא לקבוע יתדות --נרקיס - שיחה, 16:40, ה' באב, ה'תש"ף 16:40, 26 ביולי 2020 (UTC)

חזרה לדף "תלמוד".