שיחה:הר הבית

למה לא אנציקלופדי? --מחכים לביאת משיח, היום ט' בתמוז ה'תש"ע שָׁלוֹם - יהודים משוחחים 16:16, 21 ביוני 2010 (UTC)

כי הוא ישר מדבר על הר הבית, בלי להסביר מהו הר הבית. וכן בהרבה ערכים. כדאי להתחיל להשקיע בהסברה ראשונית למושגים בתחילת הערך. להזכיר: המיזם נועד גם לאנשים שזו להם הפעם הראשונה שהם נפגשים במושגים המוזכרים. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:26, 21 ביוני 2010 (UTC)

הערה 33

השיחות שמצויינות שם הן לא מוגהות והתקיימו בשבת/חג כך שאין מהם גם הקלטה. לבוא ולהגיד על סמך דיוק הזוי בשיחות האלו שהרבי מלך המשיח שינה את דעתו בנוגע להר הבית כשיש מכתב מפורש שבו הוא כותב ידו במעל זה פשע.

אני חושב שזה יותר מברור (עד כ"כ שאין אפילו צורך להתייחס לטענה) ששיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח הם שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח לכל דבר ועניין אע"פ שהם לא יצאו כ"מוגה" ואע"פ שאין להם הקלטה.

מלכתחילה אני חושב שאין צורך כלל להגיב לטענה הזו. בכל אופן הגבתי כדי למנוע מלחמת עריכה. בברכת הגאולה השלמה -- חלוקת דולרים מאחדת את העם * פינת החי * 03:07, ד' בתמוז, ה'תשע"ח (17 ביוני למניינם), ימות המשיח

אתה טועה ומטעה. לדייק בנושא של כרת על סמך זיכרון של בחורי פאקס א שיחה - כשהחוזרים עצמם מעידים שהם לא זכרו את כל השיחות משבת למוצ"ש - ופה זה מליל יום טוב למוצאי יום טוב - זה פשוט פשע ונבזות. השיחה של הרבי היא שיחה של הרבי - בהנחה שהרבי מלך המשיח שליט"א אכן אמר את הדברים. לא כל טעות הופכת להיות חלק מדבר קודשו - זה פשוט טמטום לטעון כך. מצד שני, למי ששם המשתמש שלו מוכיח שחכם גדול הוא כנראה שאי אפשר להסביר את זה. ואני כבר לא מדבר על השיחה מנשא נ"א - שעד לגילוי החדש של ה'שיחות קודש תשנ"א' איש לא הכיר את הביטוי הזה. וראה במענה שעל נוסחו אין חולק לגרשון סלומון (מופיע בהערה 34) שמשמע ממנו שלא ברור מהם המקומות המותרים. אין לי את הכח למלחמות עריכה - אבל את חובת המחאה שלי אני עושה פה - על דרך המחאה של הרבי מלך המשיח בהתוועדות על זה שאומרים בשמו דברים שהם היפך השולחן ערוך.

מסכים שאי אפשר לדייק משיחה בלתי מוגית כנגד כתב יד ברור ומפורש. ולהדגיש: כשיש שיחה בלתי מוגית שעוסקת בנושא מסויים, ברור שהיא קודש ותוכנה קודש. אבל כאן השיחה אינה עוסקת בנושא העליה להר הבית, אלא עניין זה מוזכר בה בדרך אגב במשפט אחד. והדיוק הוא במילים בודדות. זה בדיוק ההבדל בין מוגה לבלתי מוגה. לדעתי להסיר את הפסקה הנ"ל לגמרי. --שיע • שיחה י"ב בסיוון ה'תשפ"א 08:35, 23 במאי 2021 (UTC)

מצטרף לאנונימי ולשיע. אליהו ב. - שיחה, 10:17, י"ב בסיוון, ה'תשפ"א

בעקבות הסרת ציטוטי השיחות הבלתי מוגהות בתואנה שאינן מגובות בסרט הקלטה, ראיתי נכון להביא ציטוט המתומלל מתוך סרט הקלטה. -- ד. שטרן ∗ השמים מספרים • 20:52, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד (28 בינו' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!

כמובן, אין בהבאת הציטוטים משום קביעת מסמרות בנושא האם שינה הרבי את דעתו או לאו, אלא הצגת העובדות כהווייתם, והקורא ישפוט לפי הוראות רבותיו -- ד. שטרן ∗ השמים מספרים • 21:06, י"ח בשבט, ה'תשפ"ד (28 בינו' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!

אינני מבין הקשר של השיחה לענייננו. בפשטות השיחה מדברת באופן של רבותא, מבחינה הלכתית תיאורטית. בשיחת עריוה"כ תשנ"ב נאמר בסגנון דומה, שגם המתפלל על הר הבית, וגם במקום הכי סמוך לקדש הקדשים, אומר "מפני חטאינו גלינו מארצנו". אינני חושב שיש הו"א שישנו רב אורתודקסי המתיר להתפלל לפנים מן החיל כל עוד אין פרה אדומה, שתעשה ע"י המלך המשיח מהרה יגלה אכי"ר. המענה - אדרבה, לענ"ד (ובזהירות אומר שאין מצוי בתורת הרבי שיחלוק עלי) נראה ברור שהרבי מסביר מדוע יש להימנע, כי צריך לדעת ברור המקומות המותרים קודש לנשיא הדור! - שיחה, 02:57, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד.

מבחינה תיאורטית, אין צורך להדגיש "באופן המותר כמובן מאליו". ומהדגשה זו משמע שמתייחס למציאות המתרחשת כיום. ועוד: שאינו ממשיך "שגם המתפלל בעזרה מכוין פניו להיכל" וכו' וכו' - שזו הרבותא היותר גדולה.

בנוסף, ישנם הציטוטים משנת תנש"א שדחוק מאד לומר שבשתי שיחות שונות, בהפרש של מעל חצי שנה, הוסיפו המניחים מדמיונם את המילים על מקומות המותרים בהר הבית. כך שבצירוף כל הציטוטים יחד לא נראה לי שיש מי שיחלוק על התיאור לפיו הרבי הזכיר את המתפללים בהר הבית בלי לשלול את מנהגם.

מבחינה הלכתית, מצויינת בערך דעתם של רוב ככל הרבנים, וברור גם מדברי הרבי עצמו שמדבר על מקומות מותרים ואופן המותר - משא"כ בשנים שלפנ"ז ששלל אפילו שקו"ט בנושא.

לגבי הציטוט מעיו"כ, אשמח שתביא ציטוט מדוייק. בספרים שלפנינו לא מצאתי בחפזי. -- ד. שטרן ∗ השמים מספרים • 10:32, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד (29 בינו' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!