חב"דפדיה

רוח הקודש

רוח הקודש, היא כינוי לדרגה מסוימת של נבואה. בגמרא משתמשים במושג זה לנבואה, כלשון הגמרא: משמתו כו' נסתלקה רוח הקודש מישראל[1].

הרבי מדייק מלשון הגמרא, שהנבואה ורוח הקודש נסתלקו, ולא נתבטלו לגמרי, אחרת מהלשון שכתוב בתמיד - ובטל התמיד[דרוש מקור].

מפרשים ומחבריםעריכה

אדמו"ר הרש"ב כותב ששמע בשם רבינו הזקן, שכל המחברים עד הטורי זהב והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש [2].

וישנה גירסא נוספת: שכל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל עשו את החיבורים שלהם ברוח הקודש [3].

ענין רוח הקודשעריכה

ענין רוח הקודש איתא בקרבן העדה[4] שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה[5].

מדריגתועריכה

ברוח הקודש ישנם כמה דרגות:

  • דעת: בפסוק כתוב[10] "ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה", ומפרש רש"י "דעת: רוח הקדש". הקשר בין רוח הקדש לדעת כפי שמבואר בחסידות[11], שכשם שענינו של כח הדעת הוא לחבר בין המוחין למדות, כמו"כ רוח הקודש הוא חיבור של 'רוח' שזהו המדות שבנפש, ו'קדש' שהוא ספירת החכמה - מוחין[12].
  • מלכות: במגילת אסתר[13] "ותלבש אסתר מלכות", ובגמרא פירשו[14] "שלבשתה רוח הקודש". לפי פירוש זה רוח הקודש הוא למטה מנבואה, אך למעלה מבת קול[15].

הערות שוליים

  1. ↑ מסכת סוטה מח עמוד ב.
  2. ↑ המשך תער"ב חלק ג, עמוד א'שפה.
  3. ↑ הוספות לכתר שם טוב סימן ריז.
  4. ↑ סוף פרק ג' דשקלים.
  5. ↑ היום יום ו' שבט.
  6. ↑ מקור פירוש זה הוא בדברי הבחיי בשם הרמב"ן בפ' ברכה.
  7. ↑ ראה סוף מאמר ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשכ"ט. שם מוסיף עוד, ש"רוח הקודש" הוא בספירת הכתר שורש ספירת החכמה.
  8. ↑ ירושלמי סוכה פ"ה ה"א.
  9. ↑ ספר השיחות תרצ"ז סוף עמוד 162. הועתק בהיום יום לט"ז תשריוראה במאמר ד"ה חסידים שם.
  10. ↑ שמות לא, ב.
  11. ↑ תניא - פרק ד'.
  12. ↑ מ-כתבי הרב מנחם זאב גרינגלאס.
  13. ↑ ה, א.
  14. ↑ מגילה טו, א.
  15. ↑ פירוש זה הובא בתורה אור מקץ מג, ב. ועוד. ראה בארוכה בספר אוצרות יוסף (לר' יוסף ענגיל - מאמר לבנה.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רוח_הקודש&oldid=587629"