רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רבא) היה תנא מפורסם, מצאצאי ישי אבי דוד המלך[2], שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל[3].

ציון רבי חייא רבא בטבריה[1]

עלייתו לארץ ישראלעריכה

רבי חייא נולד וחי בבבל, סמוך לעיר סורא במאה השנייה לספירה, ועבר לארץ ישראל כדי ללמוד מפי רבי יהודה הנשיא (רבי). הוא עלה לארץ ישראל יחד עם אשתו, בניו התאומים יהודה וחזקיה, שתי בנותיו, ואחייניו רבה בר בר חנה ורב.

רבי חייא חיבר את התוספתא[4]. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים[5]. לפי שיטת רש"י[6] הוא מוגדר כתנא ואמורא.

בתורת החסידותעריכה

הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה[7].

אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו בתורה. מסביר אדמו"ר האמצעי, כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת נוגה הרבה ניצוצות קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי רצון ה' וחכמתו למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם ב"ן שבתפילה בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי אור המשפיע מצד עצמו, שהוא בחינת האין האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת ביטול היש לאין[8]

משפחתועריכה

  • אשתו יהודית. מוזכרת בגמרא[9] כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת במצוות פריה ורביה, ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות עקרה.
  • בניו התאומים רבי יהודה ורבי חזקיה[9] חזקיה חיבר את סדר הברייתות שמוזכרות בגמרא תנא דבי חזקיה, והן מוסמכות יותר מברייתות אחרות, מפני שחזקיה היה שונה ברייתות של אביו רבי חייא[10].
  • בנותיו התאומות פזי וטוי[11]
  • בנו רבי אושעיא[12]

הערות שוליים

  1. כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.
  2. בבלי, לפי דעת רש"י במסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך רבי יהודה הנשיא עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של דוד המלך אלא של אביו ישי.
  3. בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', ע"א
  4. רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה
  5. בבא מציעא ה, א.
  6. נדה כו א.
  7. תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ב.
  8. שערי תשובה, חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.
  9. 9.0 9.1 יבמות ס"ה ע"ב.
  10. תוספות סנהדרין ע"ט עמוד א'
  11. יבמות ס"ו ע"א.
  12. מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.