קפיצת הדרך
קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס. קפיצות כאלו מתוארות בסיפורי התורה ובסיפורי צדיקים.
במקורותעריכה
קפיצת הדרך מופיעה בברייתא[1], האומרת כי "שלושה קפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה". לפי הגמרא שם, קפיצת הדרך סייעה לעבד אברהם להגיע מארץ ישראל לארם נהריים בראש שיירה של עשרה גמלים בתוך יום אחד.
גם בתלמוד הירושלמי[2] מופיע סיפור על רועה מארץ ישראל שרץ אחר שורו ומצא עצמו בבבל.
ביציאת מצרים התרחשה קפיצת הדרך בהליכתם ממצרים עד בואם לרעמסס[3].
במדרש מסופר גם על קפיצת הדרך שלילית, כלומר שהדרך קופצת לאדם לאחוריו, כפי שעולה מהפסוקים אודות המן הרשע שקיבל לפנות בוקר הוראה מאחשוורוש להרכיב את מרדכי ברחובות שושן, והוא ניסה למהר ולעשות זאת כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר מהר, אך הדרך קפצה לו לאחוריו וגרמה לכך שרק לפנות ערב יחזור אל ביתו, ומיד הבהילו אותו אל הסעודה עם אסתר מבלי שתהיה לו שהות זמן להתכונן.
בשולחן ערוך[4] מופיעה התייחסות לנושא בהקשר של תחום שבת "המהלך בקפיצה על ידי שם למעלה מי' טפחים.. דומה לקפיצה באוויר".
בסיפורי צדיקים קפיצת הדרך משמשת כמוטיב נפוץ, ובפרט מספרים על הבעל שם טוב שזכה לקפיצת הדרך.
אצל רבותינו נשיאנועריכה
הבעל שם טובעריכה
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש בקפיצת הדרך.
אדמו"ר הזקןעריכה
אדמו"ר הריי"צ סיפר[5], שבחיי אדמו"ר הזקן שאלו חסידים את שמחה בעל עגלה ששימש בעגלונות את אדמו"ר הזקן, אם נסיעותיו עם רבנו הזקן הן על דרך נסיעותיו של הבעל שם טוב - כלומר בקפיצת הדרך - ומיאן שמחה לענות כלל.
רק אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן אמר שמחה לחסידים ששאלוהו שאלה זו: שוטים, מה אתם שואלים? זה היה אצלו בפשיטות. אך בחיי אדמו"ר הזקן לא רצה לספר על כך.
הערות שוליים
- ↑ סנהדרין צה, א.
- ↑ מסכת מעשר שני, פרק ה', הלכה ב'.
- ↑ מובא בלקוטי תורה פרשת צו יד, א.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או"ח תד, א.'
- ↑ ספר השיחות תש"ב (בלה"ק) עמ' קא.