צבי פסח פרנק

רבי צבי פסח פראנק (כ"א בטבת תרל"ג - כ"א כסלו תשכ"א) היה רב ופוסק, ממייסדי הרבנות הראשית, רבה האשכנזי של ירושלים.

הרב פרנק

תולדות חייםעריכה

נולד בכ"א בטבת תרל"ג בקובנא שבליטא לאביו הרב יהודה לייב פראנק ומלכה, למד בישיבות סלבודקה וטלז, בשנת תרנ"ג עלה לארץ ישראל מעט לפני משפחתו. בשנת תרנ"ה נשא את גיטה מלכה בתו של הרב דוד שפירא.

בשנת תרס"ח התמנה כדיין בבית דין האשכנזי (פרושי) בירושלים, בו כיהן חמיו כראב"ד, לאחר ששנה שימש כנספח. בשנת תרע"ח מונה לאב בית הדין, ושימש בתפקיד במשך ארבעים שנה.

כשנתנו הטורקים פקודה להגלות את כל בעלי אזרחות ארצות הברית בארץ, עקב מצב המלחמה עם ארה"ב, התחבא הרב פרנק, מה שגרם למאסרם של אשתו ובנו הקטן, אשתו שלחה לו מכתב בו ביקשה שלא יסגיר את עצמו כדי לשחררה, והיא נמלטה מהמאסר.

הרב פרנק היה ממייסדי הרבנות הראשית לישראל, גם שם שימש כאב"ד. בשנת תרצ"ה לאחר פטירת הרב קוק מונה הרב פרנק לרבה האשכנזי של ירושלים במקומו. שימש כרבה של ירושלים במשך 35 שנה.

הרב פרנק היה אמנם ליטאי, אך הוא תמך ברעיונות ציוניים-דתיים כגון האתחלתא דגאולה.

נפטר בכ"א כסלו תשכ"א.

קשריו עם חב"דעריכה

הרב פרנק עבד כראש ישיבה בסניף של ישיבת תורת אמת חברון בירושלים[1].

מסופר שהרב פרנק התעניין לאחר י' שבט תש"י על הנעשה בחסידות חב"ד עקב פטירת הרבי הריי"צ, ונענה שהחסידים רוצים בחתנו של הרבי באמת, אך הוא אינו רוצה בכך באמת[2]...

בשנת תשט"ז בעת ביקור השלוחים לארץ הקודש ביקרו כמה מהם אצל הרב פרנק, הם שוחחו אתו על עניין המאבק על נסיעת אוניות ישראליות בשבת[3], במהלך הפגישה דיבר הרב פרנק על הרבי ואמר שהוא כמו מלך, שמלך ע"י שהוא כל חייו עוסק בתורה מתבטלים אליו כלל ישראל וביקש שימסרו פרישת שלום להרבי[4].

באחת ממכתביו תמה הרבי אודות פסק הלכה של הרב פרנק בעניין יום טוב שני של גלויות[5].

הרב שלמה יצחק פרנק הוא נינו.

כלתו, היתה נינתו של רבי יהודה לייב הכהן[6].

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שוליים

  1. תולדות חב"ד בארה"ק, עמ' קפט
  2. ימי מלך, כרך ג', עמ' 1171
  3. עוד מעורבותו של הרב פרנק בנושא ראו בכתבה בעניין בבית משיח מאת שניאור ברגר  
  4. שבועון כפר חב"ד, גיליון 911, עמ' 41. הובא גם בניצוצי רבי גליון 534.
  5. האגרת נדפסה בליקוטי שיחות כרך י"ז, עמ' 504
  6. הרב משה גלבשטיין הגיע לנחם את הרב רפאל פראנק והופתע