פרשת נשא
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשת נשא היא הפרשה השניה בספר במדבר (מפרק ד' פסוק כ"א עד פרק ז' פסוק פ"ט) והפרשה הארוכה ביותר בתורה.
הפרשה בקצרהעריכה
הקדמה: פרשת נשא ממשיכה בעצם את פרשת במדבר, שהסתיימה בתיאור עבודתם של משפחת קהת משבט לוי לשאת את הדברים הקדושים ביותר במשכן בעת המשאות במדבר סיני.
- ראשון - התורה מתארת את העבודה של משפחת גרשון. ראשית ה' מצווה את משה לספור את בני משפחת גרשון, כל אלו שבני שלושים עד בני חמישים שנה, לאחר מכן הקב"ה נותן להם עבודה, שהינה לשאת את היריעות המכסות את המשכן בכל משאות בני ישראל. לאחר מכן מתקיימת ספירה דומה לבני משפחת מררי והתורה מתארת את תפקידם: לשאת את עמודי המשכן ושאר החלקים השייכים לבניה.
- שני - התורה מונה את מספרם הכולל של בני משפחות הלויים שנמנו בעליה הקודמת. בני גרשון מונים אלפיים שש מאות ושלושים איש, בני מררי מונים שלושת אלפים ומאתיים איש. בסכום הכולל של כל משפחות הלווים בני שלושים ועד חמישים שנה הגיע המספר לשמונת אלפים חמש מאות ושמונים איש.
- שלישי - ה' אומר למשה לצוות את בני ישראל שכאשר אדם נטמא, עליו לצאת אל מחוץ למחנה. רש"י מסביר שהיו שלושה מחנות: הראשון זהו המשכן עצמו, השני הינו מחנה הלויים שחנו מסביב למשכן, והשלישי הינו מחנה ישראל של שאר השבטים. שלושת הרמות בטומאה הינם: צרעת - שהינה טומאה הנגרמת ממחלת עור. זב - שהינה טומאה של גברים. ומעל הכל טמא מת - שנטמא בנגיעה בגוף אדם מת. טמא מת עליו לצאת מהמשכן עצמו, זב עליו לצאת אף ממחנה הלויים, ואילו על המצורע לצאת אף ממחנה ישראל. בסיום התורה מצווה התורה שאם אדם חוטא לחבירו, עליו להחזיר את הגניבה בתוספת חמישית מהקרן. לרש"י כל זה התרחש ביום הקמת המשכן, בעת שכבוד ה' מלא את המשכן.
- רביעי - התורה עוסקת בשלושה נושאים: השקיית הסוטה במקרה של אישה הנחשדת על ידי בעלה, הלכות הנזיר שהקדיש עצמו לה', וברכת כהנים. השקיית הסוטה מתרחשת כאשר אישה נחשדת על ידי בעלה בניאוף. האישה מובאת אל הכהן שמגלה את שערה ומזהירה בחומרה רבה. ההזהרה-קללה מבהירה מה יתרחש לאישה אם אכן הינה נואפת. לאחר מכן כותב הכהן את הקללה על מגילה וממוסס את האותיות אל תוך מים שאותם הוא משקה את האישה. באם אכן נאפה האישה, ביטנה מתפוצצת והיא מתה מכך. באם לא נטמאה האשה ולא נאפה, המים מנקים אותה מהחשד ונהפכים לברכה עבורה: באם קודם לכן לא היו לה ילדים, כעת היא תתעבר, ובאם קודם לכן היו לה בנות בלבד, כעת תתברך בבנים זכרים, וכן כל הריון יעבור עליה בקלות וללא סבל. נזיר שנשבע לא לשתות יין או כל מוצר אחר מענבים לתקופה מסוימת, ובסיום התקופה עליו להביא קרבנות כולל קרבן חטאת. מעובדה זו אנו למדים שלמרות שלהיות נזיר הינו דבר קדוש, אך עדיין להמנע מדברים שאותם הקב"ה ברא עבורנו נחשב לחטא. בסיום ישנו ברכת הכהנים אותה הם מברכים בבית הכנסת.
- חמישי - תיאור המתנות שנדבו נשיאי השבטים למשכן כאשר סיימו לבנותו ואת קרבנות הנשיאים.
- שישי - המשך תיאור הנדבות של נשיאי השבטים וקרבנותיהם.
- שביעי - סיום תיאור נדבות הנשיאים וכן סיום תיאור חנוכת המשכן, ומתארת כיצד דיבר משה עם הקב"ה במשכן העדות.
דבר מלכותעריכה
| ערך מורחב – דבר מלכות נשא |
דבר מלכות נשא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת נשא, י"ב סיון סיום ימי התשלומין תנש"א, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.
השיחה עוסקת בחידוש שפעל מתן תורה שבעולם הגשמי יתגלה האור האלוקי, ושיש עדיין להשלים פעולה זו בפנימיות התורה, ובמיוחד בשבת זו שבה מגיעים מההתחדשות של מתן תורה.
השיחה בנויה משתי התוועדויות שערך הרבי באותה שבת. הראשונה היא ההתוועדות הקבועה כבכל שבת, והשניה התוועדות פתאומית שערך הרבי בשעת רעווא דרעוין.
ימי חב"דעריכה
בשנת תנש"א חלה פרשת נשא (בחו"ל) בי"ב סיון, היום האחרון של ימי התשלומין באופן יוצא מגדר הרגיל, ירד הרבי לבית הכנסת פעם נוספת לאחר סיום ההתוועדות הקבועה, וערך התוועדות פתאומית נוספת בשעת רעווא דרעווין בקשר עם סיום ימי התשלומין, בדומה להתוועדויות הגדולות שנערכו במוצאי ראש השנה, סוכות ופסח.
