פיאות הראש
גידול פיאות הראש הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"[1], כלומר המשווה את צידי הראש למצחו ולאחורי אוזנו, ומשים אותו ריק משיער - כמוהם[2].
לחתוך במספרייםעריכה
שיטת הבית יוסף היא שמותר לחתוך מהפיאות במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת אדמו"ר הצמח צדק[3] היא שהאיסור הוא גם במספריים.
על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב[4] שרבים מתעלמים מפסק הצמח צדק רק לקולא ולא לחומרא:
"והרי הצמח צדק מליובאוויטש הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי הרמב"ם וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל גם כן בפאות הראש במספרים כעין תער נגד פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי בית שמאי ובית הלל דעל זה נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש"י שבועות מ' הנ"ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע".
אורך הפיאותעריכה
בחסידות חב"ד נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת בינה דאצילות כמו שבוקעת על ידי הגלגלתא[5] ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מחכמה - חסד קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נוהג הרבי לשים את הפיאות מעל האוזן.
כך גם נהג האריז"ל, לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן[6].
הרבי אמר שהתמיהה היא על המגדל את פיאותיו לאחרי האוזן[7].
בפי חסידים מסופר אודות בנו של ר' מאיר הרליג שזכה שהרבי יגזור שערות לכבוד האפשערניש שלו ולאחר מכן במענה לשאלת הסבא השיב ששיעור הפאות הוא קצת מעבר לעצם הלחי[8], ובדומה לכך, כאשר רעייתו של הרב גרשון מענדל גרליק נכנסה ליחידות שאל אודות אורך הפיאות של בנה לוי שהיו ארוכות מהנהוג בין חסידי חב"ד, ומדברי הרבי הבינה שדעתו הקדושה לא נוחה מכך[9].
לגבי השארת פאות ארוכות מכל שטח פאות הראש (כלומר שלא לקצר גם את השערות בגובה הראש מעל האוזן), אין מנהגינו בזה למרות שכך ניתן להבין מאדמו"ר הזקן[10].
בקבלה ובתורת החסידותעריכה
ערכים מורחבים – מצפ"ץ; פאת השדה ופיאות הראש |
הפיאות הן השערות שגדלות בסוף הגולגולת בשני צידיה. ברוחניות מרמז הדבר על הארה מצומצמת מחיצוניות הכתר (מהגלגלתא) לצורך בריאת העולמות.
הערות שוליים
- ↑ מסכת מכות כ', ב.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ שו"ת צמח צדק סימן צ"ג.
- ↑ חלק ג'.
- ↑ עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.
- ↑ שער המצוות פרשת קדושים: "רק עוד יגדלו ויתארכו וידלדלו וירדו ויכנסו למטה בגבול שערות הזקן, ואז היה חותכן ומקצרן במספריים", ובשער הכוונות (ענין ויעבור דרוש ג'): "במקום שמתחלת הזקן להתרחב כו' והוא מתחיל ממקום התחלת בליטת העצם של הלחי שמתחת לאוזן".
- ↑ להרחבה ראו באגרות קודש חלק כ' עמוד ט', אגרת ז'תנה.
- ↑ רשימה פרטית ד' מרחשון ה'תשכ"ז, נדפס בתשורה לאפשערניש וויכנין מירון תשס"ג. האימייל השבועי של הרב חיים זילבר פרשת קדושים תשפ"ב. ושם, שהרבי המשיך וסיפר שלפני כמה שבועות היו אצלו מאנשי "נטורי קרתא" ולחצו מאוד מדוע בחב"ד לא מגדלים פאות ארוכות, והשיב להם שכך נאמר בכתבי האריז"ל, ומשלא האמינו הוציא והראה להם זאת מתוך הכתוב.
- ↑ הרבנית גרליק: המשיח יגיע למילאנו • ראיון לבבי, עדותה האישית, כפי שהתפרסמה באתר 'נשי ובנות חב"ד'.
- ↑ להסתפר כהלכה פרק ח.