פולמוס העירוב בקראון הייטס
פולמוס עירוב תחומין בקראון הייטס הוא דיון הלכתי אודות האפשרות העקרונית להקים עירוב שיתיר טלטול בשבת גם בשכונה הגובלת עם רחובות ראשיים הנחשבים לרוב הדעות כמבוי מפולש לרשות הרבים.
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שכתוב ציטוטים, כתיבה נייטרלית. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
החל משנת תשע"ו פועלת קבוצת אברכים מחסידי חב"ד בנסיונות להקים עירוב הלכתי בשכונה, כשהם זוכים לגיבוי הלכתי ממספר רבנים חב"דיים בולטים, בעוד רבנים רבים אוסרים זאת לחלוטין ממספר טעמים, ובהם רבני השכונה, וזאת לאור התייחסויות רבותינו נשיאינו לדיני עירובי תחומין בכלל, ולהוראותיו המפורשות של הרבי בנוגע לקראון הייטס בפרט..
רקע העירוב בשכונהעריכה
במשך השנים, הדבר היה ידוע ומפורסם בקהילות מסודרות של ותיקי אנ"ש בחו"ל (בעיקר בארה"ב וקנדה), שמצד סיבות מסויימות הרבי אינו תומך בהקמת ובתיקון עירובין, וכך היה המנהג הרווח - שגם במקומות בהם הותקן עירוב, היראים והמקפידים מאנ"ש במקומות אלו לא השתמשו בעירוב[1].
יש הטוענים שבשכונת קראון הייטס אין כל אפשרות לעשות עירוב, בגלל שדירת איסטערן פארקוויי, שרוחבה יותר ממאה אמה, אורכה כחמשה קילומטרים, והיא חוצה לאורכה כשלושים רחובות קטנים וגדולים. יש הטוענים, כי בעורק תחבורה ראשי זה, שעשרות אלפים גרים לאורכו, רבים מתושבי הרחובות הסמוכים חוצים אותו, עשרות אלפי מכוניות חולפות בו מידי יום, וממוקמות בו חמש תחנות של הרכבת התחתית שעוצרת יותר מאלף פעמים ביום – מן הסתם עוברים בו 600 אלף איש, וממילא הם טוענים שזהו רשות הרבים לכל הדיעות.
אחרים, לעומתם, טוענים שלפי הנתונים של העירייה, החשבון הזה לא מדוייק, ובדרך כלל עוברים באיסטערן פארקוויי הרבה פחות מ–600 אלף איש ביום.
הסמכות לעשיית עירוב נתונה לרבני המקום, ומכיוון שרבני השכונה לא קיבלו את ההצעה להקים עירוב בקראון הייטס, ופסקו שה'עירוב' שהוקם – אינו נחשב 'עירוב' כלל וכלל, הרי כל האמור לעיל הוא לעיון ופלפול בלבד, ולמעשה אין שום היתר לטלטל בשבת בשכונת קראון הייטס.
בשנת תשע"ו כמה בחורים נטלו "יוזמה" והם טענו שהם מרגישים 'מוגבלים' ו'כבולים' עקב האיסור לטלטל בשבת, החלו לדחוף את רעיון הקמת ה'עירוב' בשכונה.
הם שלחו נציג לרבני השכונה בבקשה לבחון את האפשרות להקים עירוב בשכונה. לאחר בירור מעמיק ובירור דעתו של הרבי בנידון – הגיעו חברי הבד"צ למסקנה שלפי מצב הדברים אין אפשרות להקים את העירוב בקראון הייטס.
כאשר הבינו שרבני השכונה אוסרים את הקמת העירוב, החליטו 'לצפצף' על הרבנים, ולהקים עירוב ללא אישור רבני השכונה. כנראה שגם הם הבינו שאם יפרסמו שהם סומכים על רב שמתגורר מחוץ לשכונה, הם יעשו צחוק מעצמם – לכן לקחו רב בית כנסת משכונה סמוכה, ושיכנעו אותו להקים את העירוב 'לטובת השכונה', וכך רקחו את סערת העירוב בקראון הייטס[2].
הקמת עירוב הוא נושא מסובך ביותר, כאשר גם רבנים מורי הוראה משתדלים להימנע מלפסוק בו, ורק מספר מצומצם של רבנים נחשבים למומחים בתחום.
דעת הרבי בנושאעריכה
במספר מקרים שונים נדרש הרבי לסוגיה, ומהמענות השונים ניתן לראות עד כמה הדברים אינם פשוטים, וכן את ההדגשה שהדברים חייבים להיעשות על ידי רב מומחה בתחום, ובהסכמת רבני המקום.
מכתביםעריכה
- מענה לרבני מלבורן על בקשתם לבנות עירוב לבני הקהילה [3]:
"מפורסמת דעתי שבדורנו זה איש או ארגון שמתחשבים אתו העושה עירוב ויודע שסוף סוף יתפרסם הדבר – הרי זה תקלה איומה, כי אי אפשר שלא יארע שבת קודש אחד והעירוב פסול – ועל פי טבע שיתרגלו פעמים אחדים בהוצאה בשבת קודש לא תועיל כל הכרזה והודעה שהעירוב נפסל ואסור וכו' שיפסיקו להוציא,אין לעשות עירוב אלא בסודיות [4]".
- ממכתב להרב פנחס ווברמן, (מיאמי) [5]:"…לכתבו על דבר עירוב בעיר, כיון שהלכות רבות בזה – הרי מבלי השתתפות רב בקי בהל' אלו ביחוד אין לעשות בזה" [6]
- ממכתב להרב יוסף דוד מאשקאוויטש שחיבר קונטרס תיקון עירובין וכתב לרבי שעשו בפועל כהצעתו [7]:" …ברור לדעתי מוחלטת ותקיפה – שאין להדפיס, וגם לא לפרסם באופן אחר, שגמר הענין ותיקן העירוב (על כל פנים לפי דעתו). ומה שכתב בסיומו דהקונטרס תועלת הפרסום – בכדי להציל אף אלו דלאיסורא מכווני וכש"ס (נזיר כג, א), בודאי גם כת"ר משער כמה מאלו המזידים – לומדים או אפילו רק יודעים על דבר ספרים וקונטרסים כאלו, מה שאין כן בהנוגע לשומרי תורה ומצוות, שעליהם דוקא אמרו חכמינו ז"ל דמורי היתרא לנפשייהו (באם רק ימצא איזה יסוד ואמתלא שיהי') שעלול פרסום הדבר להביא אותם עד לפרצות כו'. ולאחרי הפרסום יהי' הענין בגדר לא יוכל לתיקון, אפילו אם ירצה.
– האזהרה רבה שבפתיחת הקונטרס – כבר ראו במוחש, שאין זה מועיל בדבר הנדפס ומתפרסם, כיון שבעוה"ר רווחת השיטה דבהיתרא ניחא. ובפרט במדינה זו, אשר ה"רע-בנים" עומדים על משמרתם – משמרת לעומת ה' ולעומת תורתו – לפרוץ חומת הדת והיהדות. [8]"
- ממכתב להרב גבריאל ציננער (ימי אלול תשמ"ב): "בנוגע לעירובין, ידועים ב' הקצוות: א) מצוה לחזור כו' ומברך עליו, ולאידך – אפילו בדור צדיק כפשוט – צריך להיות שיור שלא תשתכח כו', ובדורנו זה על אחת כמה וכמה. ולכן, לפענ"ד, על הרבנים היודעים תנאי המקום – להחליט מה מכריע במקום פלוני – לעשות או לא. פשוט – שבמקום שישנו – צריך להיות השתדלות וכו' שיהי' כדין, ואשרי חלקם דמזכי הרבים, ואלמלי שמרו שבת א' כו' אבל פני' וקריאה בזה מצדי, הרי צריך להיות בהקדמה (על פי הנ"ל) שבאם העירוב נעשה על פי וגם ברצון חכמים וכו' – (דאין מדינה זו כפולין לפנים וכו') ומכמה טעמים חשש שעל ידי זה יצא שכרו כו'. וק"ל."
- מענה למשפחת חיטריק
כאשר כיהן ר' הירשל כחבר ועד הקהל בשכונת קראון הייטס, נכנס ליחידות והציע לרבי שיבנה עירוב כאן בשכונה, והרבי שלל את זה בתוקף.
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ↑ יש לציין שאין אנו דנים בנוגע למקומות קיץ וכדו', שהמציאות שונה קצת, ואין כאן המקום לזה
- ↑ אחד מרבני השכונה התבטא בחריפות ואמר כי בצעד זה הם מתנהגים כמו הרפורמים והקונסרבטיבים, שאינם מרגישים מחוייבים לפסק ההלכה והמסורה העוברת מדור לדור ויוצרים הלכות וכללים חדשים
- ↑ תשמ"ב
- ↑ צדי"ק למלך ח"ז ע' 226
- ↑ ג' תמוז תשכ"ב
- ↑ אגרות קודש חכ"ב אג' ח'תנז
- ↑ א' דראש חודש אדר תשי"ח
- ↑ אגרות קודש חט"ז אג' ו'פד