נשמת כל חי
נשמת כל חי המכונה בחז"ל גם בשם ברכת השיר, הוא קטע תפילה המיוחס לזמן התנאים, אותו נוהגים לומר בתפילת שחרית של שבת בסיום פסוקי דזמרה וכולל שבח והודאה לה', וכן נוהגים לכלול אותו בחלק ההודאה בהגדה של פסח, וכן היו נוהגים לומר אותה כהודאה על הגשמים.
אודות הקטעעריכה
תפילת נשמת כל חי מוזכרת כבר בגמרא[1].
לפי חלק מהדעות, מחבר התפילה הוא רבי שמעון בן שטח שרמז את שמו בקטעים החותמים את התפילה שהאותיות הפותחות בהם יוצרים את שמו למפרע: שוכן עד, מי ידמה, עד הנה, ואלו פינו[2], נשמת[3].
לפי מסורת נוספת, למחבר התפילה קראו יצחק ולרעייתו קראו רבקה, והוא רמז את שמו ושם אשתו בראשי התיבות ישרים צדיקים חסידים קדושים (יצחק). תתרומם תתברך תתקדש תתהלל (רבקה), ובכך הזכיר גם זכות אבות, את יצחק ורבקה[4].
אמירת התפילה בשבת מוזכרת כבר בספר הזוהר[5], והחל מתקופת הגאונים התפשט כבר המנהג לומר אותה בקביעות ולכלול אותה כחלק מתפילת שחרית של שבת, עד כדי כך שבשולחן ערוך כבר נפסק שמי ששכח לומר 'נשמת' והחל לומר 'ישתבח', אם נזכר לפני שהזכיר את שם ה', חוזר לומר 'נשמת' לפי הסדר[6].
למנהג אשכנז, בתפילת שחרית של שבת השליח ציבור השני המחליף את מי שהתפלל פסוקי דזמרה מתחיל באמצעה של תפילת 'נשמת' בקטע הפותח 'שוכן עד'; ובימים נוראים מ'המלך'[7].
על פי המבואר בכתבי האריז"ל, אמירת תפילה זו היא הכנה לכניסת הנשמה יתירה בתפילות השבת.
ניגוניםעריכה
| ערך מורחב – ניגון כל עצמותי, ממצרים גאלתנו |
בפי חסידי חב"ד מקובל הניגון על המילים 'כל עצמותי' המופיעות בנוסח תפילה זו.
הניגון מופיע כניגון ר"כ בספר הניגונים.
בנוסף, בתפילה זו מופיעות גם המילים 'ממצרים גאלתנו, מבית עבדים פדיתנו', הנאמרות גם בברכת 'גאל ישראל', עליו מקובל ניגון בפי חסידי חב"ד שהיה חביב על ר' הלל מפאריטש, ומופיע בספר הניגונים כניגון קפ"ח.
לקריאה נוספתעריכה
- פרדס חב"ד חוברת יו"ד עמוד 143 ואילך • חוברת י"ז
- מנחם ברוד, ממעמקי נשמת - תפילת 'נשמת כל חי' עם ביאורי החסידות, הוצאת מעיינותיך
- ואני תפילתי, חלק ב'
קישורים חיצונייםעריכה
- סידור דא"ח עם פירוש המילות, תפילת נשמת כל חי
- אברהם פריד, שירת נשמת כל חי • חלק ב', באתר קרוב אליך
הערות שוליים
- ↑ ברכות נט, ב. פסחים קיח, א (דעת רבי יוחנן).
- ↑ בשונה מהגירסא בסידור אדמו"ר הזקן שהקטע פותח במילים 'אילו פינו'. ראו הדיון בזה בשערי שלום סקנ"ז. הערות ובאורים אהלי תורה תתנח עמוד 46.
- ↑ בפירוש סדור כלבו.
- ↑ אבודרהם. ואכן במחזורים בנוסח חב"ד בתפילות הימים הנוראים מודגשים שמותיהם של יצחק ורבקה כדי לעורר זכות אבות.
- ↑ חלק ב' קלח א.
- ↑ אורח חיים קלח א. לדעת הפוסקים הספרדים. ואילו לדעת הרמ"א ופוסקי אשכנז אינו צריך לחזור כלל.
- ↑ ובימים אלו משנים מעט מהנוסח ואומרים 'המלך יושב', ולא 'היושב' כבכל השנה.