נחמיה בירך מדוברובנה
הגאון הצדיק רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (ט"ו בשבט תקמ"ח - ט"ו בשבט תרי"ב[1]) היה מגדולי חסידיהם של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והאדמו"ר הצמח צדק.
תולדות חייםעריכה
נולד לאביו הרב אברהם בירך מסמיליאן, מחסידי אדמו"ר הזקן.
בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן מדוברובנה (וועלקעס) מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני נשא את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן.
למד אצל הרב אריה קאלאניער.[2]
לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם אדמו"ר הצמח צדק (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר השריפה המפעל עבד ביצור טליתות, והתעשר מעסק זה.
לפני שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את אדמו"ר הזקן כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו אדמו"ר הזקן "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק והתקשר אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעיתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.
מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב יוסף תומרקין.
נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' יצחק אייזיק מהומיל ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).
אדמו"ר הצמח צדק נהג לעיתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.
פעם ביקש ממנו רבה של העיר דוברובנה להעביר מכתב לגאון ר' אפריים זלמן מרגליות, לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".
תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת דברי נחמיה, בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך[3]
הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.
בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.
משפחתועריכה
- בנו, רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
- בנו, רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
- בנו, רבי דובער יהודה לייב גינזבורג ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
- בנו, רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
- בנו, רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.
ספריועריכה
- שו"ת "דברי נחמיה" - שאלות ותשובות על חלקי השולחן ערוך; אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו[4] "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד". בחודש אלול תשפ"א יצא לאור במהדורה מחודשת[5]
- הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
לקריאה נוספתעריכה
- שניאור זלמן ברגר, ר' נחמיה דובראוונער התמים (בית משיח) גליון טו, ע' 8 • גליון טז, ע' 6
- Derher Reb Nechemya of Dubrovna א חסידישע דערהער
(אנגלית) - הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 226-230.
הערות שוליים
- ↑ ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.
- ↑ זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.
- ↑ ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.
- ↑ הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.
- ↑ דיווח וסקירה על הספר באתר אנ"ש (אנגלית).