נוי סוכה

מנהג ישראל לקשט את הסוכה בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה[1] שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו".

קישוט סוכה ביינות ופירות

חסידים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - להדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.

בפועל נהגו חסידים רבים להדר בנוי של הסוכה עצמה שתהיה מורכבת מדפנות נאות ומסכך נאה, וכן לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.

יחס הרבייםעריכה

 
קטע "היום יום חלק שני" בכתב ידו של הרבי

הרבי מביא ב"היום יום - חלק ב'" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה:

בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה, לא בתלייה על הסכך, ולא על-גבי הדפנות

היום יום חלק ב' (שלא נדפס), קטע א'

משפט זה מבוסס על תשובת אדמו"ר הריי"צ לשאלת הרבי[2] מה היה הנוהג בליובאוויטש בנוגע לנוי סוכה, והתשובה הייתה:

בליובאוויטש לא נהגו לעשות נוי סוכה, לא תחת הסכך ולא על דפנות הסוכה.

פעם הביא החסיד ר' זלק'ע פערסיץ ממוסקבה אשכול ענבים מלאכותי כדי לתלותו בסוכה, ולא תלוהו.

אצל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=מהורש"ב] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה.

הפחד מקבלת עול מלכות שמים ראש השנה, עבודת ערב יום כיפור ויום כיפור ושמחת חג הסוכות – היו אצל אאמו"ר הרה"ק חוויות דפנימיות הנפש

"ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. דף ל עמוד ב
  2. מובא ב"ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג'