משה וילנקר
החסיד ר' משה וילנקר (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן היה בר דעת גדול ועמקן בדא"ח, ופה מפיק מרגליות.
תולדות חייםעריכה
מוצאו היה ממשפחה מכובדת בעיר וילנא. ובאחת הפעמים בשנת תקמ"א כשאדמו"ר הזקן הגיע לעיר, ר' משה שהיה אברך בעל כשרונות מצויינים, הרציא ספקותיו בלימוד לפני הרבי, וכשאדמו"ר הזקן ענה לו על כל שאלותיו, התקשר אליו. כחודשיים אחרי נסיעתו של אדמו"ר הזקן, הלך ר' משה רגלי עד ליאזנא שם נכנס ללמוד בחדר א'. בהיות שהגיע שלא ברשות אשתו, לא הרשה לו הרבי ללמוד בליאזנא, ולבסוף לאחר תחנונים התיר לו להתעכב עד חצי שנה[1].
אדמו"ר הזקן התבטא עליו כי יש לו מוחין דגדלות ובעשר השנים שהתיגע הוא השיג מוחין רחבים[2]. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה"ז, התכונן במשך שלוש שנים, ונשאר עוד שבע שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ביחידות בעבודה בפועל.
בשנת תקנ"ו נשלח ר' משה ווילנקער יחד עם שניים מחביריו החסידים ר' יצחק משה ועם החוזר של אדמו"ר הזקן ר' פנחס רייזעס, אל הרבנים הצדיקים רבי יהודה לייב הכהן ורבי זוסיא מאניפולי בכדי לקבל את הסכמתם על ספר התניא.
כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ"ו, הודיע אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא[3].
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו אדמו"ר האמצעי, אך בסוף ימיו של אדמו"ר האמצעי חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור חסיד, אדמו"ר האמצעי מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע אדמו"ר האמצעי להאדיטש קודם הסתלקותו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת הסתלקותו בניעז'ין[4].
היה חביב אצל אדמו"ר הצמח צדק והיה חוזר אצלו מאמרים ששמע מאדמו"ר הזקן מאז בואו לליאזנא[5].
לפני פטירתו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו.
ישנם מספר סיפורים עליו מהמפורסמים שבהם היא שבאחת מן הפעמים ביציאתו מבית המדרש, הניח תפיליו על גבי עגלה, רומם רגלו על הגלגל כשידו נשענת על רגלו והחל לחשוב חסידות. בלי להשים לב נסעה העגלה, ור' משה נותר בתנוחה זו עד זמן המנחה שאז התעורר עקב חששו שיעבור זמן תפילת מנחה.
אחיו היה ר' זאב וילנקר[6] מחסידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן[7].
שאל פעם ר' זאב וילנקר את אחיו ר' משה, שהיה מבוגר ממנו בעשרים שנה: תמיד אתה אומר לי את התורה ששמעת מאדמו"ר הזקן, ספר נא לי פעם איזה מופת ממנו. ענה לו ר' משה: אני נותן לך את לשד השמן, ואתה רוצה ציפורניי הרגליים![8].
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- ספר חסידים הראשונים ע' 41-48.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 207-211.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ התמים חוברת ו' עמ' ח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' תקלח. לוח היום יום י"ח תמוז.
- ↑ ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
- ↑ בית רבי עמ' עו.
- ↑ התמים חוברת ו' עמ' ח.
- ↑ למד בחדר ג' אצל אדמו"ר הזקן
- ↑ ראה עליו בבית רבי מהדורת תשע"ד, עמ' 220.
- ↑ שיחות קודש תש"ד ע' נד.