משה אריה לייב גינזבורג
הרב משה אריה לייב גינזבורג (? – ט"ו בתשרי תרצ"ה) היה חתנו של אדמו"ר המהר"ש.
תולדות חייםעריכה
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב אברהם זלמן גינזבורג מויטבסק.
נשא את דבורה לאה גינזבורג, בתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ביום שישי, ח' בסיוון בשנת תרל"ב.
אדמו"ר המהר"ש היה מקפיד שיקראו לבניו (החל מהבר מצוה) ולחתנו בראשי תבות של שמותם, וגם הוא בעצמו היה אומר: גייט צו רז"א'ן, צו רמ"ל'ן [ = לכו אל רז"א, לכו אל רמ"ל] וכו'[1].
על ההזמנות לחתונה היה האדמו"ר המהר"ש חתום בעצמו והוא שלחם לחסידיו הגדולים ולקצת מידידיו[2].
החתונה התקיימה בליובאוויטש ובעת החתונה וסעודות השבע ברכות אמר אדמו"ר המהר"ש שישה מאמרי חסידות[3].
בחתונה אדמו"ר הרש"ב היה בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, אדמו"ר הריי"צ[4].
לאחר נישואיהם התיישבו בעיר ויטבסק ושם התגוררו כל חייהם.
ביום ט"ו בתשרי שנת תרצ"ה, נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום ט"ז בתשרי בעיר מלחובקה.
משפחתועריכה
- בנו, דוב בער גינזבורג.
- בנו, אהרן יוסף גינזבורג.
- בנו, שמואל גינזבורג.
- ביתו, מוסיא גרוביץ'.
- ביתו, שיינע מאירוביץ'.
- ביתו, רחל.
- ביתו, חסיא.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ רשימת היומן עמ' ק"צ.
- ↑ אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר אגרות קודש של אדמו"ר המהר"ש, אגרת י'.
- ↑ ששת המאמרים שנאמרו הם: מאמר ד"ה "האבות קיימו התורה", "נשא את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "תורת שמואל - דרושי חתונה"
- ↑ הודפס ברשימותיו של הרבי מחודש כסלו תרצ"ג, בחוברת קפ"ז.