מצבה
מַצֵבָה היא לוח המציין את מקום קבורת הנפטרים ופרטים שונים אודותיהם.
בהיסטוריה היהודיתעריכה
בתורה מופיעים במספר מקומות תיאורים אודות הקמת מצבה לציון קבורה, דוגמת מקום קבורת רחל בידי יעקב[1] ועוד. לעיתים אף מסופר שאנשים הקימו מצבות לעצמם כבר בחייהם, דוגמת אבשלום בנו של דוד המלך[2].
בספרות התורנית מכונות המצבות בשם 'נפשות'[3].
במנהגי ישראל ישנם מנהגים רבים לגבי זמן הקמת המצבות, אופן הנחתם על גבי הקבר[4].
בנוגע לפרטים המופיעים על גבי המצבה, משתנה הדבר באופן מובהק בין החוגים השונים, אך ברוב החוגים נהוג לציין בראש המצבה את הכיתוב פ.נ. (פה נטמן), את שם הנפטר שם הוריו ושם משפחתו, תאריך הפטירה, והאותיות תנצב"ה היוצרות יחד את ראשי התיבות "תהא נשמתו (נשמתה) צרורה בצרור החיים"[5].
במשנת רבותינו נשיאינועריכה
כאשר נשאל הרבי אודות מצבות, העניק עצות והדרכות שונות הנוגעות לנוסח המצבה והקמתה, אך הדגיש שעיקר המצבה אינה המצבת אבן, אלא ההנהגה יהודית על פי תורה ומצוות, המהווה מצבה נצחית ואמיתית לעילוי נשמת הנפטרים[6].
משפחות רבות של חסידים נהגו להכניס את נוסח המצבה של יקיריהם להגהת הרבי, וזכו שהרבי יעבור על הנוסח, יגיה ויתקן אותו.
אצל גדולי החסידים נמנעו מלכתוב תוארי כבוד, ורבים מהם ציוו שיכתבו עליהם אחר פטירתם את הנוסח הפשוט ביותר.
מנהגים והוראותעריכה
- יש להימנע ממצבה ששונה באופן חריג משאר המצבות בבית העלמין, הן מבחינת הכיתוב והן משאר הבחינות[7].
- כדאי להשתדל להזכיר את הייחוס של האדם וההשתייכות שלו, היות וכאשר אנשים עוברים וקוראים את נוסח המצבה, מעורר הדבר זכויות על נשמתו[7].
- על פי הוראת רבותינו נשיאינו, יש להזכיר את שמותיהם של רבותינו נשיאינו אליהם השתייך הנפטר[7].
- יש להימנע מכתיבת גוזמאות שאינן תואמות את המציאות[8].
- הניסוח צריך להיות בהסכמת צאצאי הנפטר[6].
- את המצבה נהוג להקים לאחר סיום השבעה, ובסמיכות אליה, ועל כל פנים גם במקומות שבהן נהוג לאחר, כדאי להשתדל ולהקדים את זמן הקמת המצבה, אך יש להתחשב במנהג המקום[6].
- את המצבה יש להניח כפי הנהוג בכל שאר בית העלמין, ואם הדבר בר תיקון, אף לאחר שכבר הציבו את המצבה יש להשתדל ולשנות את אופן ההקמה שיהיה תואם לשאר המצבות[9].
- מנהגנו שהאותיות יהיו שוקעות בדווקא, על פי דברי רז"ל שאותיות בולטות קשות לשכחה[9].
- נוסח המצבה צריך להיות בהסכמת החברא קדישא[10].
- הרבי עודד את המנהג שהתפשט להציב מצבת זכרון להורים שלא ידוע מקום קבורתם, ולהזכיר גם אותם בנוסח המצבה[10].
- נמנעים מלכתוב בלועזית על המצבה[11].
- חולה שהוסיפו לו שם ונפטר, אם לא עברו שלושים יום, אין משתמשים בשם החדש ואין כותבים אותו במצבה[12].
- כאשר מקימים מצבה חדשה במקום הישנה, יש לגנוז את הישנה ולא להשליך אותה[13].
- אין נוהגים לשים פרחים על המצבה (זהו מנהג גויים)
מצבות רבותינו נשיאינועריכה
 |
|---|
|
ראו גםעריכה
- הי"ד - ה' יקום דמו
קישורים חיצונייםעריכה
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ בראשית לה, כ.
- ↑ שמואל ב' יח, יח.
- ↑ "המלוין אותו אומרין לו לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות" (רמב"ם הלכות אבל ד, ד). "רבי נתן אומר: בונין לו נפש על גבי קברו" (משנה שקלים ב, ה). ועוד.
- ↑ דבר שככל הנראה הושפע מאופן הקבורה שהיה נהוג במדינות בהן התגוררו, כשבאירופה בדרך כולל מונחת המצבה בצורה אנכית, ובמדינות שהיו נתונות תחת השפעת האיסלאם, היה נהוג בקהילות היהודיות שפעלו בהן להניח את המצבה בצורה אופקית.
- ↑ על יסוד לשון הפסוק בדברי אביגיל לדוד, שמואל א' כה, כט.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שע.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שסח.
- ↑ שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שסט.
- ↑ 9.0 9.1 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שעא.
- ↑ 10.0 10.1 מבית המלכות ד' עמוד 141.
- ↑ שו"ת ציץ אליעזר ח"ט, יד, שו"ת מהר"ם שיק חו"מ סי' נו.
- ↑ גשר החיים פ"א ס"ה, שו"ת משנה הלכות חלק ט"ז סימן קי"ב, וראה שערי הלכה ומנהג ח"ג עמ' ש"א.
- ↑ כאשר ר' יוסף נימוטין דיווח לרבי שהקים מצבה חדשה על ציונו של אביו רבי לוי יצחק, שאל אותו הרבי מה עשה עם המצבה הקודמת וכאשר השיב שזרק אותה, אמר לו הרבי שהיה צריך לקבור אותה (ספר זכרונות קובלנוב עמוד 189). אך ראו מכבדו בחייו ומכבדו במותו מפי ר' חיים אלעזר גורליק שהתעסק יחד איתו, שזוכר את המענה באופן אחר.