מלבי"ם
רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (מוכר בכינוי מלבי"ם) (י"ט אדר תקס"ט - א' תשרי תר"מ) היה מגדולי דורו, פעל ברוסיה, פרוסיה ורומניה, וחיבר ספרים רבים ביניהם פירושו הנודע על הנ"ך.
תולדות חייםעריכה
נולד בי"ט אדר תקס"ט בוולוצ'יסק שבווהלין. למד אצל אביו אצל הרב משה הלוי הורביץ. לאחר נישואיו השניים, החל לעסוק בכתיבה תורנית והוציא לאור ספרים רבים העוסקים בביאורים התנ"ך, השולחן ערוך ועוד.
מבין חיבוריו ניתן למנות את: מקראי קודש - פירוש על הנ"ך, ארצות החיים - חידושים על שו"ע אורח חיים, ארץ חמדה - דרשות על התורה, ארצות השלום - דרשות שונות, התורה והמצוה - פירוש על התורה, המכילתא, הספרא והספרי (עד אמצע פרשת כי תצא (כב,כא), ומשם ואילך הוא פירוש ר' יוסף הלוי יעבץ), יסודי חכמת ההיגיון - ביאור חוקי ההגיון, משל ומליצה - שירי קדש, מדרש הגדה - על הגדה של פסח (ליקוט שערך נפתלי משכיל לאיתן), עלה לתרופה - פירוש על משנה תורה פרק ד' מהלכות דעות, יאיר אור - מילון מילים נרדפות.
כיהן ברבנות בערים וורשן, קעמפנא, בוקרסט, חרסון, לנשיץ, מוהילוב וקניגסבורג. המלבי"ם סבל מעוינות רבה מצד קרב בני קהילתו בעיירות השונות בהם כיהן ברבנות, והוא גורש ונעצר מספר פעמים.
קשריו עם רבותינו נשיאינועריכה
עם אדמו"ר המהר"שעריכה
ישנה מסורת לפיה המלבי"ם הגיע לאדמו"ר המהר"ש שילמדו את תורת החסידות, אך אדמו"ר המהר"ש ענה לו ששורש נשמתו הוא מעולם הפשט ולא של דרך החסידות[1]. מסופר על פגישה בין המלבי"ם ואדמו"ר המהר"ש בחתונה בויטבסק, בה דובר על פירושו של מדרש לא מובן[2].
התייחסות לחיבוריועריכה
ברשימות הרב"ש ציין הכותב על דו שיח שהיה לו עם אדמו"ר הרש"ב: "והיה הדיבור מהרב הגאון מלבי"ם זלה"ה (בדרשותיו בספרו על התורה) שאין זה מספיק כלל מה שדורש בספריו בתורה"[3]. על החסיד ר' שמואל גרונם אסתרמן מסופר שהיה לומד את כתבי המלבי"ם, ואף אמר עליו שהוא היה גאון אמיתי[4]. הרב נחום גורלניק שדיווח לאדמו"ר הריי"צ שהוא מוסר שיעור בחומש עם פירוש המלבי"ם, נענה ב"ישר כוח וימשיך בהצלחה"[5].
הרבי הזכיר פעמים רבות את כתבי המלבי"ם בשיחותיו[6], ואגרותיו, ובאחת מהן אף מציין על דבריו בפרשת חוקת[7] שזהו "דרוש גאוני", ומכל מקום מסייג ואומר שדווקא השוואת דבריו לביאורי תורה החסידות על אותו מאמר חז"ל, מבליטים את החידוש הייחודי של תורת החסידות[8].
הרבי בשיחות של תקופת חמשה עשר בשבט תשנ"ב הזכיר את דברי המלבי"ם בקשר למספר גרעיני הרימון הקשה ע"כ מהמציאות ותירץ תירוץ שאפשר להגדירו כסנגוריה על דבריו
קץ הגלותעריכה
בפירושו 'יפח לקץ' על ספר דניאל[9] הוא כותב: "ויגיע זמן הקץ בשנת תרע"ג והוא מתאחד עם יתר המועדים הבאים בספר כמו שיתבאר". יש לציין שבאותה שנה (שהייתה גם ערב מלחמת עולם הראשונה) אמר הרבי הרש"ב סדרת מאמרי חסידות המפורסמים בשם המשך בשעה שהקדימו תרע"ב, המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה.
קישורים חיצונייםעריכה
הרב מרדכי געלערנטער, החסידות ועומק הפשט: השקפות שונות ביחסם של החסידים לגאון המלבי"ם ותורתו, בתוך היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ט, עמ' קנ"ג ואילך, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' ק"ס.
- ↑ כרם חב"ד, גיליון א', עמ' 87. ובאגרות קודש ח"י עמ' שסז מעיר שיש בסיפור אי דיוק.
- ↑ עמ' כ"ה.
- ↑ כפר חב"ד, גיליון 491, עמ' 33.
- ↑ היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"א.
- ↑ ראה היכל הבעש"ט, גיליון י"ט, עמ' קס"ג, הערה 24.
- ↑ פירות התורה והמצווה ריש פרשת חוקת.
- ↑ מכתב לרב יאללעס, אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תקסא.
- ↑ ז, כה.