גיוס בני הישיבות: הבדלים בין גרסאות בדף

←‏היסטוריה: הועבר למטה
(←‏היסטוריה: הועבר למטה)
שורה 3: שורה 3:
עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו".
עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו".
דעת [[הרבי]] הייתה נחרצת שלא לגייס את הבחורים, ושההגנה הכי טובה היא בזכות [[לימוד התורה]].
דעת [[הרבי]] הייתה נחרצת שלא לגייס את הבחורים, ושההגנה הכי טובה היא בזכות [[לימוד התורה]].
==היסטוריה==
===גיוס בני ישיבות ברוסיה===
{{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]]
לאחר 'גזירת הקנטוניסטים' בשנת [[תרל"ד]], החל חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.
רבים היו נסיונות היהודים לקבל פטור מגיוס זה, שמנתק את הנער מחיים יהודים, בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}.
{{פסקה חסרה}}


===בארץ הקודש===
===בארץ הקודש===
8,750

עריכות