190
עריכות
←תחה"מ - חלק מתכונת הגוף
| שורה 85: | שורה 85: | ||
ועפ"ז מבאר הרבי למה השאלה של "אנשי אלכסנדריה" אם "צריכין הזאה" הוא דוקא בנוגע מתים לע"ל ולא בנוגע תחה"מ של בן השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה ע סע"ב)}}, ומבאר שתחיית המתים הרי הגוף "נבנה" מעצם הלוז ולכן ה"ה נטמא כשנוגע בו, אבל בבן השונמית היתה התחי' ע"י נס שהתהפך ממציאות מת למציאות חי: "וההסברה{{הערה|הערה 88 שם}} בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו". ע"כ. | ועפ"ז מבאר הרבי למה השאלה של "אנשי אלכסנדריה" אם "צריכין הזאה" הוא דוקא בנוגע מתים לע"ל ולא בנוגע תחה"מ של בן השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה ע סע"ב)}}, ומבאר שתחיית המתים הרי הגוף "נבנה" מעצם הלוז ולכן ה"ה נטמא כשנוגע בו, אבל בבן השונמית היתה התחי' ע"י נס שהתהפך ממציאות מת למציאות חי: "וההסברה{{הערה|הערה 88 שם}} בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו". ע"כ. | ||
על פי המבואר שה"לוז" (שהיא | על פי המבואר שה"לוז" (שהיא עצם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכולה להתעורר - מדוע מוטל על היהודי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|שהיותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו איננו ענין שהתחדש בו אלא כנאמר עפר אתה ואל עפר תשוב שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב" שכיון ש"שינוי ההוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"? | ||
ומתרץ שכיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" שלכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|ומוסיף ד"כיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית".ועיי"ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא "בשביל התורה ובשביל ישראל" ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התןמ"צ שמההעלמות והסתרים שרינם מציאות האמיתי וכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה"ק}}. | ומתרץ שכיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" שלכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי, לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשי בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|ומוסיף ד"כיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית".ועיי"ש שמבאר שכן הוא גם בכללות העולם שמציאותו האמיתי הוא "בשביל התורה ובשביל ישראל" ולכן אין להתפעל ממניעות לקיום התןמ"צ שמההעלמות והסתרים שרינם מציאות האמיתי וכל תכליתם הוא כדי שהאדם יתגבר עליהם כמשל הזונה שבזוה"ק}}. | ||