הרחבה
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
(הרחבה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
על ידידותם העמוקה העיד [[הרבי הריי"צ]] במכתב לאחד מבניו של הרב בזפלוב: "נעימות דרכי האהבה ופעולתה ראה ראינו בהנהגת כבוד הורינו . . אשר מיום הכירו איש את רעהו באהבה הלכו ובידידות התרועעו כאחים חלקו.."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קנב.}}. | על ידידותם העמוקה העיד [[הרבי הריי"צ]] במכתב לאחד מבניו של הרב בזפלוב: "נעימות דרכי האהבה ופעולתה ראה ראינו בהנהגת כבוד הורינו . . אשר מיום הכירו איש את רעהו באהבה הלכו ובידידות התרועעו כאחים חלקו.."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קנב.}}. | ||
סיפר הרב משה יהודה רייכמן משפיע בישיבת תורת אמת ליובאוויטש, ששמע מחמיו הרב שלמה זלמן הבלין-משפיע ור"מ 'תורת אמת', את הסיפור הבא: אצל הרבי המהר"ש היה חסיד הנקרא ה'עילוי מפולטובה' שנודע כ'משכיל' גדול בהתבוננות והתעמקות בדא"ח, אשר נתפס לספרים חיצוניים ונמשך אחריהם עד שירד מהדרך והפך לקומיקאי בהצגות בפטרבורג בירת האימפריה הרוסית. | |||
פעם ביקשו ממנו להציג יהודי אומר קריאת שמע שעל המיטה, ונתנו לו מספר ימים כדי להתכונן להציג טוב, אך בימים אלה התעמק בתיבות 'קריאת שמע' כל כך עמוק עד שהתעוררה נשמתו, וכשהגיע הרגע בו עלה על הבמה כדי להציג - כבר היה בהתעוררות גדולה והתחיל לקרות 'קריאת שמע', לא כשחקן - אלא כחסיד אמיתי... הדבר לא התאים למארגני ההצגה שרצו לעשות ליצנות מה'קריאת שמע' שמיד סילקו אותו מהבמה וגרמו לו לעזוב הכל מאחוריו ולחזור לליובאוויטש כבעל תשובה עד שנעשה שוב לחסיד מן המניין. | |||
לאחר שחזר חיבר את הניגון דער פאלטאווער ניגון. | |||
בזמן שעזב את דרך הישר, התבטא עליו הרבי המהר"ש ש'מרוב השכלה שכח את המושכל' (את הקב"ה). | |||
חסידים מספרים[דרוש מקור] שפעם הגיע לליובאוויטש אחד מאדמו"רי פולין כדי לפגוש את אדמו"ר המהר"ש, ובדרכו חלף על פניו של הרב מפולטובה, שהיה שקוע בתפילתו כשהניגון מתנגן בפיו. הוא האזין לתפילה והפטיר: "אברך זה עמד כבר על פתחה של גהינום...", וכששאלוהו מניין לו אמר: "אני שומע בתפילתו תנועה עמוקה של בחילא יתיר". | |||
בשנת [[תרמ"ו]] התמנה לכהן כרבה של [[פולטובה]] שבאוקראינה, וכיהן ברבנות העיר במשך שלושים שנה. | בשנת [[תרמ"ו]] התמנה לכהן כרבה של [[פולטובה]] שבאוקראינה, וכיהן ברבנות העיר במשך שלושים שנה. | ||
| שורה 14: | שורה 23: | ||
ידידותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] נמשכה אף לאחר שקיבל על עצמו את הנשיאות, והם היו מתכתבים רבות, בעיקר בעניני הלכה ומנהג. | ידידותו עם [[אדמו"ר הרש"ב]] נמשכה אף לאחר שקיבל על עצמו את הנשיאות, והם היו מתכתבים רבות, בעיקר בעניני הלכה ומנהג. | ||
ב[[ל' תשרי]] [[תרע"ו]] נפטר לאחר שסבל ממחלה מתמשכת, ובפטירתו היה בן שישים שנה בלבד. במכתב התנחומים שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] לאחר [[הסתלקות]]ו כתב עליו: "אהבתי אהבת איתן אל כבוד ידידי עוז.. עיני יורדה מים על הלקח מאיתנו נפש יקרה זכה ותמימה. מאנה הנחם נפשי על אוהב דבק ידיד נפש אשר ניטל מאיתי, והמוות הפריד בינינו"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', עמוד תתיב.}}. | ב[[ל' תשרי]] [[תרע"ו]] נפטר לאחר שסבל ממחלה מתמשכת, ובפטירתו היה בן שישים שנה בלבד. מספרים[דרוש מקור] שהרב מפולטבה ניגן את הניגון בעמקות גדולה עד שפרחה נשמתו והסתלק. | ||
במכתב התנחומים שכתב [[אדמו"ר הרש"ב]] לאחר [[הסתלקות]]ו כתב עליו: "אהבתי אהבת איתן אל כבוד ידידי עוז.. עיני יורדה מים על הלקח מאיתנו נפש יקרה זכה ותמימה. מאנה הנחם נפשי על אוהב דבק ידיד נפש אשר ניטל מאיתי, והמוות הפריד בינינו"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', עמוד תתיב.}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||