שלום דובער שאנוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תרצ"ב]], ערב חנוכה, בהיותו בן חמש נפטרה אמו בפתאומיות. אביו נישא בשנית וגידל אותו ואת אחיו [[עזריאל שאנוביץ|עזריאל]] במסירות רבה. אביו, ר' חיים יצחק היה מלמדם בימי חול [[גמרא]] וב[[שבת]] [[חסידות]], כהוראת אדמו"ר מוהריי"צ. לאור כך שאודסה שוכנת לחוף הים השחור, היא הפכה להיות תחנת מעבר למי שהצליח לקבל אישור לצאת ממסך הברזל, ולכן משפחתו ארחה לעיתים קרובות יהודים שעברו באודסה.  

כאשר גדל, אביו סירב לשלות אותו לבית הספר המששלתי, שם חינכו לכפירה ונאלצו לחלל שבת, והותיר אותו ואת ואחיו בביתם.  

בכותאיסי פגש את ר' משה למברגר, מחסידי פולין, שעזר לו ולאחיו בהמשך, ודאג להם כמו לבניו, לאחר שמשפחתם נספתה בשואה. בשנת [[תש"ה]] נשלח להמשיך את לימודיו בישיבה המחתרתית ב[[סמרקנד]]. עם סיום המלחמה, הוא ואחיו נצלו את ההזדמנות והצטרפו ל[[יציאת רוסיה]] הידועה, וברחו ל[[פריז]]. בשנים הראשונות למד אצל המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]], אך לאחר שהוא עלה ל[[ארץ הקודש]], נהיה מתלמידיו המובהקים של ר' [[ניסן נמנוב]]. לאור הוראת של הרבי הריי"צ, שיעסקו בשחיטה, הלך ללמוד שחיטה. כשאר התלמידים בברינואה, נסע ל[[ארצות הברית]] בכדי להתראות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. ב[[ב' בניסן]] השתדך עם מרת שרה אסתר לבית הרב מרדכי ומרת בלומא לאקשין. לאחר חתונתו בפריז, הלך ללמוד מילה. כשנולדו לו ידיו, מל אותם בעצמו. בתקופה ההיא, עוררו הרבי לדווח במכתבים אודות השתתפותו בהתוועדויות, ובשיעור הלימוד שלו{{הערה|למשל ב[[ב' באדר]] [[תשט"ו]] קיבלת מכתב מהרבי בו הוא כותב: {{ציטוטון|..כל יהודי ובפרט אנ"ש והתמימים מחוייבים שיהיה להם שיעורים הן בנגלה ובן בחסידות וגם להשפיע בזה על הסביבה בכלל, ועל ידידים טובים בפרט. ובוודאי יעשה בכל זה - לפחות מכאן להבא. והשי"ת יצליחו}}}}.  

עסק במסירות שיעורי גמרא בבית הכנסת 'כתב-סופר' וכן בבית כנסת אנ"ש ב-[[770]] מונטגוממרי. כמו כן במשך כמה שנים היה מגיד שיעור בישיבת חובבי תורה, והיה עולה מדי פעם כחזן במניין של הרבי ב-[[770]].

;אחיו