צוואת הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:צוואת הרבי.png|ממוזער]]

'''צוואת הרבי''' נכתבה על ידי [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]], בעזרת שלושה רבנים בתור סגולה ל[[אריכות ימים]]. סביב הצוואה נסב פולמוס נרחב, וזאת לאחר שנטען שמכיוון שהצוואה לא חתומה על ידי הרבי, אין לה כל תוקף.  

ביום שלישי, [[י"ז באלול]], מיד לאחר [[תפילת מנחה]], ביקש הרבי ממזכירו הרב גרונר, שהרב חדקוב, הרב מינדל והרב[[ישראל יצחק פיקרסקי]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] יכנסו אליו. בפני השלושה, הוסיף הרבי הוראות ופרטים נוספים על הדברים שהשמיע בפני שניים מהם. הרב מינדל העלה את הדברים על הכתב והגיש אותה לרבי בפעם השנייה להגהה.

נוסח התשובה שהועבר מהרבי ישירות לידי הרב חדקוב, אינו ניתן כיום להשגה. לאחת הדעות בראש הדף של הצוואה שעליו הופיעו הערות הרבי הופיע משפט מפתח' שבו נכתב (תוכן): האומנם חושדני שאשאיר את הכול על שני אנשים.

בצוואה העביר הרבי את הסמכות לניהול המוסדות והפעילות של חב"ד להרב חדקוב והרב ניסן מינדל. בנוסף הוריש הרבי את עזבונו הפרטי לאחיינתו [[דליה רויטמן]]. ב"מוסף לצוואה" הוסיף הרבי שאין לעשות שינויים בארגונים, למי שעבד יותר משלוש שנים שזה: ב[[מרכז לענייני חינוך]] הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, הרב ניסן מינדל והרב שלום מנדל סימפסון. ב[[מחנה ישראל]] הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, הרב ניסן מינדל והרב [[חיים יהודה קרינסקי]], וב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] והרב [[דוד רסקין]].  

בבוקר יום ראשון [[ג' בתמוז תשנ"ד]], הופץ ב–[[770]] וחוצותיו מנשר מיוחד שנשא את הלוגו הרשמי של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]]'. המנשר הפונה אל אנ"ש והתמימים נפתח במילים: "כבוד קדושת אבינו אדוננו מורנו ורבנו ציוונו בכתב לסדר העניינים בשעה מרה זו". מלבד הצוואה האמורה לא היה עוד כל ציווי בכתב שאליו יכולות היו לרמז מילים מצמררות אלו.

ר' [[זלמן גוראריה]] שביקש לראות את הצוואה, נתקל בסירוב. בסופו של דבר, המציא אחד מחברי אגו"ח לר' זלמן עותק של הצוואה, ואז התגלה לנגד לו כי [[הרבי]] מינה אותו כאחד מההנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].

כשר' [[זלמן גוראריה]] נוכח לראות כי משתררת מגמה של התעלמות מהצוואה, נקט יוזמה אישית ופרסם את הצוואה במתכונתה המלאה בעמודו הראשון של ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]'. בעקבות זאת, החל להינקט קו חדש של הכחשת הצוואה וקביעה לפיה לא הייתה אלא טיוטה ולא משנה אחרונה. תנועה זו הייתה מפנה דרמטי לעומת המוסכמה שהייתה על דעת כולם עד אז כי, בין אם הייתה חתומה ובין אם לאו, היה בצוואה זו גילוי רצונו הקדוש של הרבי.

ר' זלמן יצר קשר עם מזכירו של הרבי, הרב [[ניסן מינדל]], שהיה שותף סוד בכתיבת הצוואה והוא אמר בזו הלשון: "אם אתה שואל לדעתי, הנני בטוח במאת האחוזים שזו צוואת הרבי, ואין לי בכך כל ספק, למרות שלא ברור לי אם היא חתומה אם לאו". הרב מינדל אמר דברים ברורים אלו גם בפני ה[[רבנים]] שדנו בנושא, ור' זלמן החל לפעול בנושא קיום הצוואה כלשונה, שלטענתו היא רצונו של הרבי.

רבני חב"ד ברחבי תבל מינו וועד של ארבעה רבנים לדרוש ולחקור בנושא, שהם הרב [[יצחק הכהן הענדל]], הרב [[יהודה קלמן מארלאו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הערץ]]. לאחר חקירה ודרישה, שכללה גביית עדות ובחינה מדוקדקת של העובדות, פירסמו הרבנים גילוי דעת, לפיו הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי. בין היתר התבססה ההחלטה על עדות של ראש ישיבת תות"ל הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מאחד העדים החתומים על הצוואה (הרב פיקרסקי) כי הרבי אכן חתם על הצוואה (אלא שלידינו לא הגיע העותק הזה), וקבעו כי הצוואה היא היא רצונו הק' של הרבי. מנגד אנשי "אגו"ח" ו"המל"ח" טענו שמכיוון שהצוואה אינה חתומה אין לה כל תוקף, לקביעה זו הצטרפו רוב רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]].  

הרב קרינסקי והרב שמטוב שניהלו את אגודת חסידי חב"ד וה[[מרכז לעניני חינוך]] נקראו לבוא לדין תורה על מנת לברר את טענותיהם לאי קיום רצונו של הרבי, והם סירבו, ומאז הם בגדר ד"לא צייתא לדינא"{{הערה|בתקופת חילוקי דעות בין רבני שכונת קראון הייטס בשנת תש"ע, ביטל הרב אזדבה את הפסק מכמה טעמים ([https://col.org.il/news/54204 אודות הביטול]), אך לאור פסיקת בית הדין שדן בענין הרבנים שלא יהיה תוקף לכל החלטה שתהיה בלא הסכמת שני הרבנים, נטען שלביטול הפסק אין כל תוקף ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54190 פסק הדין]).}}.

בהתאם לכך הורו רבני השכונה חברי ה[[בד"ץ קראון הייטס|בד"ץ דקראון הייטס]], לרב [[שלום מענדל סימפסון]] ולרב [[ניסן מינדל]], כי זוהי זכותם לממש את הצוואה כחברי המוסדות המרכזיים של [[מרכז לעניני חינוך]], להדפיס את ספרי [[קה"ת]] ולקיים את [[כינוס השלוחים העולמי]].

ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], הועבר הרב קרינסקי ממשרתו כיו"ר ה[[מל"ח]] ומעתה ישמש רק כחבר ועד הפועל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך].}}. בפועל הוא התעלם מפסקי הדין ורשום כיו"ר על פי הניירות הרשמיים משנת [[תש"נ]].

הרבי כתב גם צוואה נוספת הנוגעת לרכושו הפרטי, לפיה מוריש הרבי את ביתו ורכושו הפרטי לאגודת חסידי חב"ד והאפוטרופוס הממונה על ניהול העזבון הוא מזכירו של הרבי הרב חיים יהודה קרינסקי. צוואה זו נחתמה ע"י עורך דין ואכן מ[[ג' תמוז תשנ"ד]] מנהל הרב קרינסקי את ביתו ורכושו הפריטים של הרבי ובכללו ביתו הפרטי{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}.