10,833
עריכות
מ
החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת"
מ (החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אור אין סוף|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | {{סדר ההשתלשלות}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אור אין סוף|אחר=פירושים נוספים באור|ראו=[[אור (פירושונים)]]}} | ||
'''אור אין סוף''' נקרא ההתגלות והתפשטות מ[[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]] כפי שהוא לפני ה[[צמצום]]. התגלות זו מכונה [[אור]] ככל הגילויים האלוקיים שכינו אותם ה[[קבלה|מקובלים]] בשם אור, משום שהאור בכללותו - על דרך אור השמש - אינו חלק מעצם המאור והוא רק זיו והארה ממנו | '''אור אין סוף''' נקרא ההתגלות והתפשטות מ[[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]] כפי שהוא לפני ה[[צמצום]]. התגלות זו מכונה [[אור]] ככל הגילויים האלוקיים שכינו אותם ה[[קבלה|מקובלים]] בשם אור, משום שהאור בכללותו - על דרך אור השמש - אינו חלק מעצם המאור והוא רק זיו והארה ממנו ועם זאת הרי הוא קרוב ל[[מאור]] בזה שהוא דבוק ומחובר אליו וממילא הרי הוא מעין המאור ודומה לו. | ||
כך גם אור אין סוף שהוא ההתגלות של העצמות שהתגלות זו היא בריחוק מהעצמות ואינה חלק מעצמותו אולם להיותה אור הרי היא דבוקה (וכלולה בו) וממילא אף דומה לו. שזו היא אף הסיבה לתכונת האין סוף שבה שהיא כתוצאה מדבקותה בעצמות. | כך גם אור אין סוף שהוא ההתגלות של העצמות שהתגלות זו היא בריחוק מהעצמות ואינה חלק מעצמותו אולם להיותה אור הרי היא דבוקה (וכלולה בו) וממילא אף דומה לו. שזו היא אף הסיבה לתכונת האין סוף שבה שהיא כתוצאה מדבקותה בעצמות. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
והסיבה להבדל הוא שאור השמש להיותו אור גשמי הרי הוא תופס מקום ולכן הארתו מתפשטת ממקום למקום משאין כן באור רוחני וזו היא האור האמיתי שלא שייך בו התפשטות והתכווצות וזו אחת הסיבות שכינו המקובלים את התגלות האלוקית בשם אור.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז שיחה לפרשת אמור (ב) בסוף השיחה ובהערות.}} | והסיבה להבדל הוא שאור השמש להיותו אור גשמי הרי הוא תופס מקום ולכן הארתו מתפשטת ממקום למקום משאין כן באור רוחני וזו היא האור האמיתי שלא שייך בו התפשטות והתכווצות וזו אחת הסיבות שכינו המקובלים את התגלות האלוקית בשם אור.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז שיחה לפרשת אמור (ב) בסוף השיחה ובהערות.}} | ||
תכונה זו היא אחת הסיבות לזה שהאור מכונה "[[שם]]" מפני שאף השם על אף היותו בשביל הזולת ואינו בשבילו עצמו (כאור המאיר לזולת) | תכונה זו היא אחת הסיבות לזה שהאור מכונה "[[שם]]" מפני שאף השם על אף היותו בשביל הזולת ואינו בשבילו עצמו (כאור המאיר לזולת) עם זאת הוא אינו הארה היוצאת מהאדם אלא קשורה אליו שהקורא בשמו קורא לו עצמו. | ||
וההפרש ביניהם הוא בכמה פרטים: | וההפרש ביניהם הוא בכמה פרטים: | ||