ערב רב: הבדלים בין גרסאות בדף

אין שינוי בגודל ,  25 ביולי 2021
מ
החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן"
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - כ" ב־"אגרת הקודש - סעיף כ")
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן")
שורה 4: שורה 4:
בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.
בקבלה מבואר כי הערב רב היו ניצוצות מ[[קליפת נוגה]] [[הבל]], ולכן רצה משה רבינו כל כך לקרבם, אך רצון ה' היה שלא לקרבם. ואכן לבסוף עשו הערב רב את העגל כידוע שכל מקום שכתוב במקרא "עם" הכונה לערב רב, כמו כן כל הבעיות של כלל ישראל הם בגלל הערב רב שמקליפת נוגה.


בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סעיף כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
בזוהר הקדוש מבואר כי הערב רב מורים על עירוב טוב ברע, ובימות החול המאכלים נשפעים מבחינת הערב שהם עירוב טוב ורע, ואילו בשבת אין נשפע השפע למאכל משורש זה. הביאור על זוהר זה מובא בארוכה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ו]], כי הבירור דטוב מרע הנעשה על ידי ה[[עיון]] וה[[פלפול]] ב[[נגלות התורה]] בזמן ה[[גלות]] נועד להפריד את האוכל הרוחני שהוא השפע של אלקות מהפסולת, ולעתיד לבא הערב רב שלא יזכו לטעום מפנימיות התורה - יעסקו תמיד בנגלות התורה בלבד, ורק על ידי כן יוכלו להפריד מנשמתם את הפסולת.
==בחסידות==
==בחסידות==
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.
בקבלת התורה נאמר "וירא העם וינועו" הם ערב רב שלא היו רואים את הקולות רק ויעמדו מרחוק. ה[[קול]]ות הם המשכות מאור א"ס ב"ה. דהיינו מה ש[[אור א"ס]] ב"ה שורה ומתגלה במה שבטל אליו ית'. ובטול זה מפני מה שמתפעל ה[[נפש]] "מקרב איש ולב עמוק". ולהיות הנפש בחינת [[נברא]] ובעל גבול ותתפעל מא"ס ב"ה שאינו בבחינת גבול ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]] הרי זה בחינת [[קול]] והמשכה מא"ס ובלי גבול לבחינת גבול. אבל ערב רב לא היה בהם כח והתפעלות זו מהתבוננות בגדולת א"ס ב"ה בעצמו כביכול. למשל, שעיקר התפעלות שלהם הוא שמתפעלים מהליכת ה[[גלגלים]] וגדלם וגבהם שיעור גדול כל כך ואין זה אלא בחינת [[יש]], אבל מבחינת א"ס ב"ה שאין לו סוף וכו' לא נמשך להם התפעלות כלל. ולכן אמרו ערב רב "אלהים אשר ילכו '''לפנינו'''" שיראוהו ב[[עין]] גשמי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/74b&search=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 תורה אור יתרו עד, ג]}}.